וַֽיַּעֲשׂ֖וּ כׇּל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל כַּאֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה אֶת־מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽת־אַהֲרֹ֖ן כֵּ֥ן עָשֽׂוּ׃ {ס}

כל בני ישראל עשו כאשר ציווה ה׳ את משה ואת אהרן, כן עשו. אבן עזרא מבאר שכבר הזכיר הכתוב עשייה זו למעלה, ואולי פסוק זה נאמר על הפסח שעשו במדבר סיני כאשר מלו את הגרים, ומעיר שאין לתמוה על סדר הכתובים, שכן גם בפרשת המן נזכר שיקח משה צנצנת ויניחה לפני העדות, אף שעדיין לא נצטווה על ארון העדות. חזקוני מוסיף שאמרו לעשות כן לדורות, ומביא לכך את הדוגמה של ״ויעשו כן החרטומים״. הפסוק מסכם את קיום מצוות הפסח בפועל על ידי כל ישראל, כביטוי להיענותם המלאה לציווי ה׳.