שְׁמוֹת י״ב · מ״ח

וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּךָ֜ גֵּ֗ר וְעָ֣שָׂה פֶ֘סַח֮ לַיהֹוָה֒ הִמּ֧וֹל ל֣וֹ כׇל־זָכָ֗ר וְאָז֙ יִקְרַ֣ב לַעֲשֹׂת֔וֹ וְהָיָ֖ה כְּאֶזְרַ֣ח הָאָ֑רֶץ וְכׇל־עָרֵ֖ל לֹֽא־יֹ֥אכַל בּֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

גר שיגור עם ישראל וירצה לעשות פסח, ימולו את כל הזכרים שלו, ואז יקרב לעשותו ויהיה כאזרח הארץ, וכל ערל לא יאכל בו. רש״י מבאר שהיה מקום לחשוב שכל מתגייר יעשה פסח מיד, לכן נאמר ״והיה כאזרח הארץ״ - מה אזרח בארבעה עשר אף גר בארבעה עשר, וכי ״וכל ערל לא יאכל בו״ בא להביא את מי שמתו אחיו מחמת מילה. אבן עזרא מסביר ש״אתך״ הוא בארץ, וכי הגר הרוצה לעשות פסח ימול בתחילה. הפסוק קובע את דין הגר בפסח - עליו למול תחילה, ואז הוא שווה לאזרח לכל דבר, ומדגיש את איסור אכילת ערל.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, אונקלוס · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

ועשה פסח. יָכוֹל כָּל הַמִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶּסַח מִיָּד, תַּלְמוּד לוֹמַר והיה כאזרח הארץ, מָה אֶזְרָח בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר אַף גֵּר בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר (שם):

וכל ערל לא יאכל בו. לְהָבִיא אֶת שֶׁמֵּתוּ אֶחָיו מֵחֲמַת מִילָה, שֶׁאֵינוֹ מוּמָר לַעֲרֵלוּת וְאֵינוֹ לָמֵד מִ"בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שם):

Pentateuch with Rashi's commentary by M. Rosenbaum and A.M. Silbermann, 1929-1934

אונקלוס

תרגום אונקלוס · המאה ה־2

וַאֲרֵי יִתְגַיַר עִמָךְ גִיוֹרָא וְיַעְבֵּד פִּסְחָא קֳדָם יְיָ מִגְזַר לֵהּ כָּל דְכוּרָא וּבְכֵן יִקְרַב לְמֶעְבְּדֵהּ וִיהֵי כְּיַצִיבָא דְאַרְעָא וְכָל עַרְלָא לָא יֵכוּל בֵּהּ:

Onkelos Exodus

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

וכי יגור אתך גר. טעם אתך בארץ מצרים:

וטעם ועשה פסח, והוא רוצה לעשות הפסח ימול בתחלה:

וטעם וכל ערל לא יאכל בו, על ישראל שלא נמולו, כמו הילודים במדבר בדרך:

Piotrkow, 1907-1911

רשב״ם

רבי שמואל בן מאיר · צרפת, המאה ה־12

וכל ערל - ישראל שמתו אחיו מחמת מילה ולא נימול.

Rashbam on Torah -- Daat

חזקוני

רבי חזקיה בן מנוח · צרפת, המאה ה־13

ועשה פסח ובא לעשות פסח.

והיה כאזרח הארץ הואיל ושמע ספור נסי הקב״‎ה ובא לחסות תחת כנפיו אע״‎פ שלא היו שם אבותיו באותו הנס. הרי שנתגייר בין שני פסחים שומע אני יעשה פסח שני ת״‎ל והיה כאזרח הארץ מה אזרח אם נפטר מן הראשון לא יעשה את השני אף גר כן.

וכל ערל לא יאכל בו משום דמאיס כדאיתא בפרק מי שהיה טמא.

Chizkuni

אור החיים

רבי חיים בן עטר · המאה ה־18

וְכִי יָגוּר אִתְּךָ גֵּר. כָּאן הִסְכִּים עַל קַבָּלַת גֵּרִים מֵהָעֵרֶב רַב כְּדַעַת מֹשֶׁה, וְהוּא אָמְרוֹ אִתְּךָ. עוֹד רָמַז דַּעַת עֶלְיוֹן כִּי לֹא הִסְכִּימָה עַל הַדָּבָר אֶלָּא לִרְצוֹן מֹשֶׁה ה׳ חָפֵץ, כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (שמות רבה מב). וְהוּא אָמְרוֹ אִתְּךָ גֵּר, פֵּרוּשׁ, עִמְּךָ הוּא גֵּר, שֶׁאֵין אַתָּה בָּקִי בַּנִּסְתָּרוֹת וְלֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם, וְצֵא וּלְמַד מַה עָלְתָה בְּיָדָם מֵהֶם.

הִמּוֹל לוֹ כָל זָכָר. פֵּרוּשׁ, כְּשֵׁם שֶׁמִּילַת עֶבֶד מְעַכֶּבֶת בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאכַל, גַּם הַגֵּר מִילַת עֲבָדָיו וְכוּ׳ מְעַכֶּבֶת אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּמּוֹל לוֹ כָּל זָכָר. וְאָמְרוֹ וְאָז יִקְרַב וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ לֹא יִצְטָרֵךְ שֶׁיִּשְׁחֲטוּ אֲחֵרִים עָלָיו אֶלָּא הוּא בְּעַצְמוֹ יִקְרַב לַעֲשׂוֹתוֹ, וְהָיָה כְּאֶזְרַח וְגוֹ׳:

Vocalized Edition