גַּם־צֹאנְכֶ֨ם גַּם־בְּקַרְכֶ֥ם קְח֛וּ כַּאֲשֶׁ֥ר דִּבַּרְתֶּ֖ם וָלֵ֑כוּ וּבֵֽרַכְתֶּ֖ם גַּם־אֹתִֽי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
גם צאנכם גם בקרכם קחו. וּמַהוּ כאשר דברתם? "גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים וְעֹלֹת" (שמות י'), קְחוּ כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם:
וברכתם גם אתי. הִתְפַּלְּלוּ עָלַי שֶׁלֹּא אָמוּת, שֶׁאֲנִי בְּכוֹר:
אַף עַנְכוֹן אַף תּוֹרְכוֹן דְבָרוּ כְּמָא דִי מַלֵלְתֻּן וֶאֱזִילוּ וְצַלוֹ אַף עָלָי:
וטעם וברכתם גם אותי. שיברכו אותו ויתפללו בעדו:
וטעם גם, שנתן להם זבחים כאשר אמר לו משה:
וברכתם גם אותי - וגם תברכו אותי.
גם צאנכם גם בקרכם גם ריבה, מלמד שנתן להם משלו ומשל שריו לקיים מה שנאמר גם אתה תתן בידינו זבחים ועולות.
[וברכתם גם אתי פי׳ גם תברכו אותי].
וּבֵרַכְתֶּם גַּם אֹתִי. כְּאִלּוּ אָמַר ״וְגַם תְּבָרְכוּ אוֹתִי״, וְשִׁעוּר הַכָּתוּב ״וּבֵרַכְתֶּם גַּם כֵּן אוֹתִי״ מִלְּבַד שֶׁיָּסִיר הַמַּכָּה, הַרְחָקַת הַנֶּזֶק וְהַקְרָבַת הַתּוֹעֶלֶת.
