שְׁמוֹת י״א · י׳

משה ואהרן עשו וגו'. כְּבָר כָּתַב לָנוּ זֹאת בְּכָל הַמּוֹפְתִים, וְלֹא שְׁנָאָהּ כָּאן אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְסָמְכָהּ לַפָּרָשָׁה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ:

וּמשֶׁה וְאַהֲרֹן עֲבָדוּ יָת כָּל מוֹפְתַיָא הָאִלֵין קֳדָם פַּרְעֹה וְתַקַף יְיָ יָת לִבָּא דְפַרְעֹה וְלָא שַׁלַח יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַרְעֵהּ:

ומשה. אף על פי שעשו כל המופתים הנזכרים, לא רך לבו לשלחם, כי השם חזקו, והיה ראוי להיות פרשת ויהי בחצי הלילה אחר זה, להיות המכות על הסדר, רק נכנסה פרשת החדש הזה באמצע להודיע איך נמלטו בכורי ישראל בבוא המשחית על המצריים:

ויחזק ה' - בכל פעם ופעם.

את כל המפתים האלה הם תשע מכות האמורות למעלה וכן הוא, שהרי בתחלת הענין כתיב ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ולא ביד חזקה אבל כשאשלח ידי והכיתי את מצרים בבכוריהם אחרי כן וישלח אתכם.

וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְגוֹ׳ וַיְחַזֵּק וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַכָּתוּב לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁעָשׂוּ אֶת כָּל הַמּוֹפְתִים הָאֵלֶּה, אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִתְרַצָּה לְשַׁלְּחָם אֲפִלּוּ שֶׁלֹּא בְּהֶחְלֵט, אֶלָּא לָצֵאת מֵאַרְצוֹ לְבַד, כְּאָמְרוֹ (שמות ה:ג) ״נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶׁת יָמִים״.