שְׁמוֹת י״א · א׳

כלה. גְּמֵירָא; כָּלִיל, כֻּלְּכֶם יְשַׁלַּח:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עוֹד מַכְתַּשׁ חַד אַיְתִי עַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם בָּתַר כֵּן יְשַׁלַח יָתְכוֹן מִכָּא כְּשַׁלָחוּתֵהּ גְמֵירָא תָּרָכָא יְתָרֵךְ יָתְכוֹן מִכָּא:

ויאמר ה'. היה ראוי שתהיה דבקה בפסוק הזה פרשת, ויאמר משה כה אמר ד' ונכנסה ביניהם פרשת עוד נגע אחד והטעם להורות זה שאמר כה אמר ד', ומתי נאמר לו, וזה נאמר לו במדין עוד הנה אנכי הורג את בנך בכורך (ד כג) ובבוא מכת בכורים צווה מאת השם בהר סיני שישאלו איש מאת רעהו, וכבר פירשתי למה שם כתוב ושאלה אשה משכנתה (ג כב) וכאן כתוב וישאלו איש מאת רעהו, והנה פי', ויאמר ד' אל משה עוד נגע אחד, וכבר אמר השם זה למשה כי רבים ככה, ויאמר גרש יגרש, כאשר אמר "וביד חזקה יגרשם מארצו" (ו א):

ויאמר ה' אל משה - בעמדו לפני פרעה. עוד נגע אחד וגו' ואחרי כן השיב משה לפרעה: כה אמר ה' כחצות הלילה וגו'.

כלה - הכל גברים ונשים טף ומקנה.

יְשַׁלַּח אֶתְכֶם מִזֶּה כְּשַׁלְּחוֹ. בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן שֶׁשִּׁלְּחוֹ כְּבָר מֵרְצוֹנוֹ אוֹתְךָ וְאֶת אַהֲרֹן בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ, כַּאֲמָרוֹ "וַיְגָרֶשׁ אֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה" (שמות י:יא), בְּאוֹתוֹ הָאֹפֶן יְשַׁלַּח אֶתְכֶם עַתָּה מוּכְרָח בְּצָרָתוֹ.

כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם. אֲבָל אָז גֵּרַשׁ אֶת שְׁנֵיכֶם בִּלְבָד וּמִפָּנָיו בִּלְבָד, אָמְנָם עַתָּה יְגָרֵשׁ אֶת כֻּלְּכֶם מִכָּל זֶה הַמָּקוֹם. כִּי אָמְנָם זוֹ מִדַּת צִדְקוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּשֶׁיִּתְעַקֵּשׁ אָדָם מֵעֲשׂוֹת הָרָאוּי לְבִלְתִּי עֲשׂוֹת רְצוֹן קוֹנוֹ, יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁבָּרַח מִמֶּנּוּ בְּצָרָה וְיָגוֹן, וְלֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה לוֹ, כְּאָמְרוֹ "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ" (דברים כח:מז) "וְעָבַדְתָּ אֶת אֹיְבֶיךָ" (דברים כח:מח), "אִם לֹא כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתֶּם בְּאָזְנַי כֵּן אֶעֱשֶׂה לָכֶם" (במדבר יד:כח), כְּאָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "הַמְבַטֵּל אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹשֶׁר, סוֹפוֹ לְבַטְּלָהּ מֵעֹנִי" (אבות ד:י).

עוד נגע אחד פרש״‎י פרשה זו נאמרה לו למשה בעמדו לפני פרעה. שהרי כשיצא מלפניו לא הוסיף משה ראות פניו אך חוץ לכרך היה כמו שמצינו הנה יוצא המימה. ונמצא במדרש הגביהו הקב״‎ה למעלה מי׳‎ טפחים ואח״‎כ השיב לפרעה כחצות הלילה.

כְּשַׁלְּחוֹ כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ אֶתְכֶם מִזֶּה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י כֻּלְּכֶם יְשַׁלֵּחַ, וְנִרְאֶה שֶׁמִּלַּת כְּשַׁלְּחוֹ מְיֻתֶּרֶת, וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: לְפִי שֶׁהָיָה רַע בְּעֵינֵי מֹשֶׁה עַל שֶׁנִּתְבַּיֵּשׁ כִּי גֵרְשׁוֹ פַּרְעֹה שְׁתֵּי פְּעָמִים, בְּמַכַּת הָאַרְבֶּה כְּתִיב ״וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה״ (שמות י:יא), וּבְמַכַּת הַחֹשֶׁךְ ״וַיֹּאמֶר לוֹ פַרְעֹה לֵךְ מֵעָלָי״ (שמות י:כח), וְהֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: ״אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ, כִּי זֶה סִימָן רַע אֶל פַּרְעֹה, כִּי הִתְחִיל בְּגֵרוּשׁ מְעַט מְעַט עַד לַסּוֹף שֶׁאָז אֶת כֻּלְּכֶם יְגָרֵשׁ, כִּי מִתְּחִלָּה נֶאֱמַר ׳וַיְגָרֶשׁ אוֹתָם מֵאֵת פְּנֵי פַרְעֹה׳, אֲבָל לֹא אָמַר שֶׁלֹּא יוֹסִיפוּ עוֹד רְאוֹת פָּנָיו, וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף בַּגֵּרוּשׁ לוֹמַר ׳אַל תֹּסֶף עוֹד רְאוֹת פָּנָי׳ (שמות י:כח), אֲבָל לַסּוֹף כְּשַׁלְּחוֹ, כְּשֶׁיָּבוֹא הָעֵת שֶׁיְּשַׁלַּח אֶתְכֶם, אָז כֻּלְּכֶם יְגָרֵשׁ, לֹא כָּעֵת הָרִאשׁוֹן הַקַּל בְּגֵרוּשׁ, כִּי לֹא גֵּרֵשׁ כִּי אִם אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן, אֲבָל כְּשַׁלְּחוֹ אָז כָּלָה גָּרֵשׁ יְגָרֵשׁ,״ וְזֶה מְדֻיָּק מִן מִלַּת כְּשַׁלְּחוֹ.

וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ עוֹד נֶגַע וְגוֹ׳. פָּרָשָׁה זוֹ מַגֶּדֶת מַה שֶׁכְּבָר אָמַר ה׳ קוֹדֶם. וְתִמְצָא כִּי הַתְחָלַת הַמַּכּוֹת נְבוּאָה רִאשׁוֹנָה שֶׁהָיְתָה בְּמִדְיָן אָמַר לוֹ (שמות ג:יט) ״לֹא יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה וְשָׁלַחְתִּי אֶת יָדִי וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי אֶת חֵן הָעָם וְגוֹ׳ וְשָׁאֲלָה״ וְגוֹ׳. וּנְבוּאָה שְׁנִיָּה גַּם כֵּן בְּמִדְיָן הוֹדִיעוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת, דִּכְתִיב (שמות ד:כב) ״בְּנִי בְכוֹרִי וְגוֹ׳ וַתְּמָאֵן לְשַׁלְּחוֹ הִנֵּה אָנֹכִי הֹרֵג אֶת בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ״, הֲרֵי בְּיָדוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת בָּאַחֲרוֹנָה. וּנְבוּאָה שְׁלִישִׁית בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אָמַר אֵלָיו (שמות ז:ד) כִּי סִימָן סוֹף הַמַּכּוֹת הוּא כְּשֶׁלֹּא יִשְׁמַע לָהֶם פַּרְעֹה, פֵּרוּשׁ, שֶׁלֹּא יִרְצֶה לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵיהֶם עוֹד. אֲשֶׁר עַל כֵּן כְּשֶׁאָמַר לוֹ ״אַל תּוֹסֶף״ וְגוֹ׳ מִזֶּה יָדַע כִּי הִגִּיעַ זְמַן מַכָּה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהּ יֵצְאוּ, וְיָדַע אוֹתָהּ כִּי הִיא זוֹ מַכַּת בְּכוֹרוֹת שֶׁשְּׁקוּלָה כְּנֶגֶד כָּל וְכוּ׳ הַנֶּאֱמֶרֶת אֵלָיו בִּסְמִיכוּת מִצְוַת ״וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ״. וְהוּא מַה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיֹּאמֶר ה׳ עוֹד נֶגַע וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, כְּבָר אָמַר ה׳ ״עוֹד״ וְגוֹ׳, פֵּרוּשׁ, שֶׁהוּא מַה שֶׁכָּתַב בַּנְּבוּאוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת כְּמוֹ שֶׁרָשַׁמְתִּי. וְלָזֶה אָמַר מֹשֶׁה תֵּכֶף אֶל פַּרְעֹה ״כֹּה אָמַר ה׳ כַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה״ וְגוֹ׳. וַהֲגַם שֶׁלֹּא מָצִינוּ שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ שָׁם פְּרָט זֶה שֶׁל כַּחֲצוֹת, יִלָּמֵד סָתוּם מֵהַמְפֹרָשׁ כִּי כֵן הָיוּ שָׁם הַדְּבָרִים אֶלָּא שֶׁקִּצֵר, וּמִמְּקוֹמוֹ אַתָּה לָמֵד כִּי כֵן אָמַר אֵלָיו ה׳. וּמֵעַתָּה לֹא נֶאֶמְרָה נְבוּאָה זוֹ בְּמִצְרַיִם. גַּם לֹא קָשֶׁה לָמָּה יְצַו ה׳ פַּעֲמַיִם עַל שְׁאֵלַת כֵּלִים מִמִּצְרַיִם.