שְׁמוֹת י׳ · י״ד

ואחריו לא יהיה כן. וְאוֹתוֹ שֶׁהָיָה בִימֵי יוֹאֵל שֶׁנֶּ' "כָּמוֹהוּ לֹא נִהְיָה מִן הָעוֹלָם" (יואל ב'), לָמַדְנוּ שֶׁהָיָה כָּבֵד מִשֶּׁל מֹשֶׁה. (אוֹתוֹ שֶׁל יוֹאֵל הָיָה) עַ"יְ מִינִין הַרְבֵּה, שֶׁהָיוּ יַחַד אַרְבֶּה, יֶלֶק, חָסִיל, גָּזָם, אֲבָל שֶׁל מֹשֶׁה לֹא הָיָה אֶלָּא מִין אֶחָד, וְכָמוֹהוּ לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה:

וּסְלֵיק גוֹבָא עַל כָּל אַרְעָא דְמִצְרַיִם וּשְׁרָא בְּכָל תְּחוּם מִצְרָיִם תַּקִיף לַחֲדָא קֳדָמוֹהִי לָא הֲוָה כֵן גוֹבָא דִכְוָתֵהּ וּבַתְרוֹהִי לָא יְהֵי כֵן:

ויעל. אמר ואחריו לא יהיה כן, נכתב עפ"י הנבואה:

ואחריו לא יהיה כן פרש״‎י ממין אחד כמוהו לא נהיה וכמוהו לא יהיה. ואם תאמר הרי כתיב בתהלים אמר ויבא ארבה וילק אין מספר, ויש לומר דודאי הרבה מינין היו שם אף בשל משה, ומה שפרש״‎י הכא של משה מין אחד היינו בבת אחת, ובימי יואל בן פתואל מצינו שבאו כל המינין כל אחד ואחד בפני עצמו זה אחר זה כדכתיב יתר הגזם אכל הארבה וגו', והיינו דקאמר וכמוהו לא נהיה מן העולם, מגזם לחודיה לא נהיה מן העולם כן וכן מארבה לחודיה ומחסיל ומילק.