שְׁמוֹת א׳ · י״ג

בפרך. בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה, הַמְפָרֶכֶת אֶת הַגּוּף וּמְשַׁבַּרְתּוֹ (שם):

וְאַפְלָחוּ מִצְרָאֵי יָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַשְׁיוּ:

ויעבידו. רעות רבות חדש עליהם, בראשונה לעשות מלאכתו, וכאשר ראה שלא חסר רבותם נתן רשות למצרים ולשריהם להעבידם יותר מחק העבדים, וזהו בפרך והוא כדברי המתרגם ארמית ולומר בפיוט פרוכים איננו נכון כלל, וכאשר ראה שלא יועיל זה, אז קרא למילדות שהן שרות על כל המילדות וצוה להרוג כל הזכרים הילודים:

בפרך - לשון שברון הוא. בתלמוד מפרכין באגוזים.

וַיַּעֲבִידוּ. כְּשֶׁרָאוּ אוֹתָם מְבַזִּים עַצְמָם לִפְעֻלָּה פְּחוּתָה, שָׂמוּ אוֹתָם לַעֲבָדִים, וְזֶה כִּי כְּפִי מַה שֶׁהָיוּ מוֹסִיפִים חֲטָאַת עַל חֲטָאַת כֵּן אָבְדָה עֲצָתָם, וְיָצְאוּ מֵרָעָה לְרָעָה.