רוּת ד׳ · י״ד

הנשים פונות אל נעמי: ברוך ה׳ אשר לא השבית לך גואל היום ויקרא שמו בישראל. אבן עזרא מבאר שהברכה נאמרת מפני שיוקם שם המת על נחלתו. המלבי״ם מדייק בלשון ״היום״ ומסביר שמה שנוגע להיום צריך ברכה לה׳ שלא השבית לה גואל. שים לב למי מכוונת הברכה: לא לרות היולדת ולא לבועז האב, אלא לנעמי. הנשים של בית לחם, אותן נשים שאמרו בפרק הראשון ״הזאת נעמי״ בראותן אותה שבה ריקם, הן שסוגרות עכשיו את המעגל ומברכות אותה על המלאות שחזרה אליה.