רוּת ג׳ · י״ז

וַתֹּ֕אמֶר שֵׁשׁ־הַשְּׂעֹרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה נָ֣תַן לִ֑י כִּ֚י אָמַ֣ר [אֵלַ֔י] אַל־תָּב֥וֹאִי רֵיקָ֖ם אֶל־חֲמוֹתֵֽךְ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ותאמר שש השעורים האלה נתן לי, כי אמר אלי אל תבואי ריקם אל חמותך. המלבי״ם מדייק שרות מבהירה שהנתינה לא היתה לשם קידושין אלא רק כדי שלא תבוא ריקם, כלומר שיהיה להן מזון לסעודת הבוקר. הדיוק הזה חשוב מפני שהוא מלמד שהעניין המשפטי טרם הוכרע, ושבועז נזהר שלא לעשות שום מעשה שייחשב כקניין לפני שיברר את זכות הגואל הקרוב. שים לב שרות מוסרת לחמותה את דברי בועז שבהם הוא דואג דווקא לנעמי, וזו הפעם השלישית במגילה שנעמי נזכרת בדאגתו של אחר.
מבוסס על מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ותאמר שש השעורים האלה נתן לי, ולא לשם קדושין רק אמר אל תבואי ריקם ר"ל שיהיה לנו סעודת הבקר:

Malbim on Ruth--Wikisource