וַתֹּ֙אמֶר֙ שְׁבִ֣י בִתִּ֔י עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תֵּֽדְעִ֔ין אֵ֖יךְ יִפֹּ֣ל דָּבָ֑ר כִּ֣י לֹ֤א יִשְׁקֹט֙ הָאִ֔ישׁ כִּֽי־אִם־כִּלָּ֥ה הַדָּבָ֖ר הַיּֽוֹם׃

כִּי אִם כִּלָּה. הָאִישׁ אֶת הַדָּבָר הַיּוֹם:

איך יפול דבר. בעבור שכל הגזירות באות מן השמים, על כן יפול. ואיננו כן לא נפל דבר אחד מכל דברו.

ותאמר שבי בתי וכו' כי לא ישקוט האיש כי אם כלה הדבר היום, שממה שנתן רק מזון סעודה אחת הוא סימן שהיום יוגמר הדבר כנ"ל: