רוּת ב׳ · כ׳

וַתֹּ֨אמֶר נׇעֳמִ֜י לְכַלָּתָ֗הּ בָּר֥וּךְ הוּא֙ לַיהֹוָ֔ה אֲשֶׁר֙ לֹא־עָזַ֣ב חַסְדּ֔וֹ אֶת־הַחַיִּ֖ים וְאֶת־הַמֵּתִ֑ים וַתֹּ֧אמֶר לָ֣הּ נׇעֳמִ֗י קָר֥וֹב לָ֙נוּ֙ הָאִ֔ישׁ מִֽגֹּאֲלֵ֖נוּ הֽוּא׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

כששומעת נעמי את השם, היא מברכת: ברוך הוא לה׳ אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים, ומוסיפה שהאיש קרוב לנו מגואלנו הוא. רש״י מבאר ״את החיים ואת המתים״ - שזן ומפרנס את החיים ונטפל בצורכי המתים. אבן עזרא מסביר ש״לא עזב חסדו״ הוא אות שעשה חסד כבר בתחילה עם אלימלך ובניו, ומזהה שהחיים הם נעמי ורות. המלבי״ם מסביר שנעמי הבינה שבועז עשה זאת כדי לפרנס בכבוד את נעמי ורות. אזכור הגאולה כאן, מפי נעמי, הוא הזרע של כל הפרק הבא.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַמֵּתִים. שֶׁזָּן וּמְפַרְנֵס אֶת הַחַיִּים וְנִטְפָּל בְּצָרְכֵי הַמֵּתִים:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ברוך ה' אשר לא עזב חסדו. לאות כי עשה חסד בתחילה עם אלימלך ועם בניו כי שופט היה.

החיים. נעמי ורות. מגואלנו הוא. אין הגאולה יבום רק הוא דרך אחרת.

Ibn Ezra on Ruth -- Daat

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ותאמר נעמי לכלתה, תחלה נתנה לו ברכה אשר לא עזב חסדו את החיים כי הבינה שעשה זאת לפרנס עי"כ בכבוד את נעמי ורות שהם חיים והם ממשפחתו, ואת המתים כי הבינה ג"כ שיעשה חסד עם המתים ע"י יבום שבזה יעשה טובה לנפש המת, ופרשה דבריה נגד מ"ש אשר לא עזב חסדו את החיים כי קרוב לנו האיש, וע"כ עושה חסד עם קרוביו החיים, ונגד מ"ש עם המתים אמרה מגואלנו הוא, והגואל צריך הוא ליבם שבזה יגאל נפש המת לבל ימחה שמו מישראל, ואמרה מגואלנו הוא כי יש עוד גואל והוא אחד מהם:

Malbim on Ruth--Wikisource