רוּת ב׳ · י״ט

וַתֹּ֩אמֶר֩ לָ֨הּ חֲמוֹתָ֜הּ אֵיפֹ֨ה לִקַּ֤טְתְּ הַיּוֹם֙ וְאָ֣נָה עָשִׂ֔ית יְהִ֥י מַכִּירֵ֖ךְ בָּר֑וּךְ וַתַּגֵּ֣ד לַחֲמוֹתָ֗הּ אֵ֤ת אֲשֶׁר־עָֽשְׂתָה֙ עִמּ֔וֹ וַתֹּ֗אמֶר שֵׁ֤ם הָאִישׁ֙ אֲשֶׁ֨ר עָשִׂ֧יתִי עִמּ֛וֹ הַיּ֖וֹם בֹּֽעַז׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

נעמי שואלת: איפה לקטת היום ואנה עשית, יהי מכירך ברוך. רש״י מבאר את הברכה - בעל השדה שנשא ונתן לך פנים ללקט בשדהו. המלבי״ם מסביר מדוע שאלה שתי שאלות ולא אחת: מן המאכל שנתנו לה הבינה שלא ליקטה בין העניים בלבד אלא שעשתה איזו עבודה לאיש שנתן לה לחם וקליות בעבור עבודתה, ולכן שאלה גם ״איפה לקטת״ וגם ״אנה עשית״. הברכה שנעמי מברכת עוד לפני שהיא יודעת את שמו של האיש היא הראשונה מבין שלוש ברכות שיברכו את בועז במגילה.
מבוסס על רש״י, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

יְהִי מַכִּירֵךְ בָּרוּךְ. בַּעַל הַשָּׂדֶה שֶׁנָּשָׂא וְנָתַן לָךְ פָּנִים לִלְקֹט בְּשָׂדֵהוּ:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ותאמר. כי מן המאכל שנתנו לה מורה שלא לקטה בין העניים רק שעשתה איזה עבודה לאיש ונתן לה לחם וקליות עבור עבודתה והלקט שהביאה מורה שכל היום לקטה ולא עסקה בענין אחר, ועז"א איפה לקטת היום שהוא תמוה על רוב הלקט ואנה עשית שבהכרח עשית איזה פעולה אצל איש שלכן נתן לך לאכול כי אין נותנים אוכל ללוקטי הלקט, עכ"פ נראה שאיש אחד עשה לך מצד החסד והכיר אותך שמצאת חן בעיניו יהיה מכירך ברוך, ותגד לחמותה את אשר עשתה עמו ר"ל שהגידה מה הדבר שעשתה עמו, כי הוא אמר לה שבעבור שעשתה חסד עם חמותה ובעבור שנתגיירה ע"כ מצאה חן בעיניו וע"כ נתן לה לאכול כי דבר זה הוא אצלו כאלו עשתה לו נחת רוח ודבר טוב בעיניו, ופרשה הדבר כי שם האיש (שדברים האלה נחשבים אצלו כאלו עשיתי עמו איזה טוב) הוא בועז שהוא שופט ישראל ודברים כאלה נוגעים לו כאילו קבל ממני איזה מעשה להנאתו:

Malbim on Ruth--Wikisource