מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19ותרא חמותה, ר"ל שראתה ותמהה ע"ז כי היה שלא כדרך לקט הנאסף ביום אחד, ונוסף לזה שנתנה לה מה שהותירה משבעה:
Malbim on Ruth--Wikisource
רוּת ב׳ · י״ח
וַתִּשָּׂא֙ וַתָּב֣וֹא הָעִ֔יר וַתֵּ֥רֶא חֲמוֹתָ֖הּ אֵ֣ת אֲשֶׁר־לִקֵּ֑טָה וַתּוֹצֵא֙ וַתִּתֶּן־לָ֔הּ אֵ֥ת אֲשֶׁר־הוֹתִ֖רָה מִשׇּׂבְעָֽהּ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
רות נושאת את הכל, באה העיר, וחמותה רואה את אשר ליקטה, והיא מוציאה ונותנת לה את אשר הותירה משובעה. המלבי״ם מסביר שנעמי ראתה ותמהה, מפני שהכמות היתה שלא כדרך לקט הנאסף ביום אחד, ונוסף על כך שנתנה לה גם את מה שהותירה מן הארוחה. שני הדברים יחד הם שיעוררו את שאלותיה בפסוק הבא. הפרט הקטן שנשמר מן הארוחה בפסוק יד חוזר כאן ומקבל את מלוא משמעותו: רות שמרה מן האוכל שקיבלה כדי להביאו לחמותה הרעבה.
מבוסס על מלבי״ם · נכתב ונערך במקור