רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ. זֶה טַעְמוֹ לְמַעְלָה תַּחַת הַשִּׁי"ן לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן עָבַר. "וּבַבֹּקֶר הִיא שָׁבָה" טַעְמוֹ לְמַטָּה בַּבֵי"ת לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הֹוֶה, וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָהֶם:
רוּת א׳ · ט״ו
וַתֹּ֗אמֶר הִנֵּה֙ שָׁ֣בָה יְבִמְתֵּ֔ךְ אֶל־עַמָּ֖הּ וְאֶל־אֱלֹהֶ֑יהָ שׁ֖וּבִי אַחֲרֵ֥י יְבִמְתֵּֽךְ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
נעמי עושה ניסיון אחרון: הנה שבה יבמתך אל עמה ואל אלהיה, שובי אחרי יבמתך. רש״י מעיר על טעמי המקרא שבמילה ״שבה״ ומסביר שהטעם למעלה מלמד שזו לשון עבר, כלומר כבר שבה, לעומת מקום אחר במקרא שבו הטעם למטה. המלבי״ם מבאר את עומק הטענה: מאחר ששבה אל עמה שבה גם אל אלוהיה, וכדברי המדרש, שכן לא היתה דעתה להיכנס בדת ישראל. בכך מציבה נעמי בפני רות בפעם הראשונה במפורש את השאלה הדתית ולא רק את השאלה המעשית, והתשובה בפסוק הבא תענה בדיוק על שתיהן.
מבוסס על רש״י, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12אל תפגעי בי. הטעם פיוס, ולעולם הוא דבוק עם אות בי"ת, כמו ופגעו לי בעפרון. ואין מלה זרה, רק לא אפגע אדם ובמקומה אפרשנה.
עמך עמי. לעולם לא אעזוב תורת ישראל וייחוד השם.
Ibn Ezra on Ruth -- Daat
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19הנה שבה יבמתך, ר"ל הלא אחר ששבה אל עמה שבה ג"כ אל אלהיה וכמ"ש במדרש כיון ששבה אל עמה שבה אל אלהיה כי לא היה דעתה לכנס בדת ישראל ומסתמא גם את כן דעתך וא"כ שובי אחרי יבמתך:
Malbim on Ruth--Wikisource