רוּת א׳ · ט״ז

וַתֹּ֤אמֶר רוּת֙ אַל־תִּפְגְּעִי־בִ֔י לְעׇזְבֵ֖ךְ לָשׁ֣וּב מֵאַחֲרָ֑יִךְ כִּ֠י אֶל־אֲשֶׁ֨ר תֵּלְכִ֜י אֵלֵ֗ךְ וּבַאֲשֶׁ֤ר תָּלִ֙ינִי֙ אָלִ֔ין עַמֵּ֣ךְ עַמִּ֔י וֵאלֹהַ֖יִךְ אֱלֹהָֽי׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

זו תשובתה המפורסמת של רות: אל תפגעי בי לעזבך, כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין, עמך עמי ואלהיך אלהי. רש״י מבאר ״אל תפגעי בי״ - אל תפצרי בי, ומביא שמכאן למדו רבותינו את דיני קבלת גר. המלבי״ם מרחיב בגדרי המילה ״פגיעה״ במקרא ומראה שהיא משמשת בשלוש משמעויות שונות, ובכללן לשון תחנונים. אבן עזרא מבאר גם הוא שהטעם כאן הוא פיוס, ומעיר שהמילה ״עמך עמי״ נאמרת לעולם בקביעות. סדר הדברים חשוב: רות פותחת במסירות אישית ומסיימת בקבלת האמונה.
מבוסס על רש״י, מלבי״ם, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

אַל תִּפְגִּעִי בִי. אַל תִּפְצְרִי בִי:

כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ. מִכַּאן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גֵּר שֶׁבָּא לְהִתְגַּיֵּר מוֹדִיעִין לוֹ מִקְצַת עֳנָשִׁים, שֶׁאִם בָּא לַחֲזֹר בּוֹ יַחֲזֹר, שֶׁמִּתּוֹךְ דְּבָרֶיהָ שֶׁל רוּת אַתָּה לָמֵד מַה שֶּׁאָמְרָה לָהּ נָעֳמִי. "אָסוּר לָנוּ לָצֵאת חוּץ לַתְּחוּם בַּשַּׁבָּת". אָמְרָה לָהּ, "בַּאֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ". "אָסוּר לָנוּ לְהִתְיַחֵד נְקֵבָה עִם זָכָר שֶׁאֵינוֹ אִישָׁהּ". אָמְרָה לָהּ, "בַּאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין". "עַמֵּנוּ מֻבְדָּלִים מִשְּׁאָר עַמִּים בְּתַרְיַ"ג מִצְוֹת", "עַמֵּךְ עַמִּי". "אָסוּר לָנוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, "אֱלֹהַיִךְ אֱלֹהָי". "אַרְבַּע מִיתוֹת נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, "בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת". "שְׁנֵי קְבָרִים נִמְסְרוּ לְבֵית דִּין, אֶחָד לְנִסְקָלִין וְנִשְׂרָפִין וְאֶחָד לְנֶהֱרָגִין וְנֶחְנָקִין". אָמְרָה לָהּ, "וְשָׁם אֶקָּבֵר":

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אל תפגעי בי, [במדרש אמרה לה לא תחטא עלי לא תסבון פגעך מני, ר"ל כי פגיעה משמש על ג' דברים: הריגה ויפגע בו וימת, פגישה ופגע ביריחו, תחנונים ופגעו לי בעפרון, ולדעת המדרש תחנונים ופגישה ענינם א' שמבקש ומצפה שחברו יצא לקראתו ברצון לבבו למלא בקשתו, ולז"א שתפסה לשון פגיעה אם מענין הריגה שע"י שתעזוב אותה תמות מיתת הנפש, ועז"א לא תחטא עלי, אם מענין פגישה ותחנונים, ר"ל אל תחשוב שלבבי יפגעך בבקשה זאת ויהיה לבבי כלבבך ותסבון ר"ל תקח פגעך ממני]. לעזבך לשוב מאחריך, ר"ל לא שאעזוב אותך כי איני רוצה להפרד ממך ואף לא לשוב מאחריך שאף אם אצטרך לעזבך לא אשוב מאחריך לארץ מואב כי בכל זה אלך לארץ יהודה ואתגייר שם ע"י אחרים [וכ"ה במדרש לשוב מאחריך מ"מ דעתי להתגייר אלא מוטב על ידך ולא ע"י אחרים], כי אל אשר תלכי אלך, ר"ל בל תחשוב כי תכלית הליכתי משונה מן תכלית הליכתך שאת הולכת לשם לבעבור דתך שתוכל לשמור מצות התלויות בארץ והתורה והמצוה ואני הולך רק בעבור השגת איזה תועלת, כי תכלית הליכתי הוא עצמו התכלית שאת הולכת אליו, וכן אל תחשבי שאני מקוה איזו הצלחה זמניית שאנשא לאיש עשיר וכדומה כי באשר תליני אלין, אלין כגר בארץ וכצדיקים שהעה"ז הוא אצלם רק כמלון אורחים, כי מגמת הליכתי הוא מצד כי עמך עמי ואלהיך אלהי, שכבר תפשתי תורת אלהיך ומנהגי בני עמך ואני כאחת מבני עמך:

Malbim on Ruth--Wikisource