וְחַתּ֥וּ גִבּוֹרֶ֖יךָ תֵּימָ֑ן לְמַ֧עַן יִכָּֽרֶת־אִ֛ישׁ מֵהַ֥ר עֵשָׂ֖ו מִקָּֽטֶל׃

וְיִתַּבְּרוּן גִבָּרָךְ יַתְבֵי דָרוֹמָא בְּדִיל דְיִשְׁתֵּיצֵי גְבַר דְבֵיהּ צוֹרְבָא מִכְּרַכָּא דְעֵשָׂו מִקְטוֹל:

וחתו, תימן - אולי הזכירו לתקפו גבוריך שהם מתימן, כי הוא מבני אדום.

למען יכרת איש - מרוב ההרג ולא ישאר פליט.

וטעם למען - דבק עם והאבדתי.

וחתו גבוריך תימן. אתה שמקור מחצבתך מאדום היושבת בדרומה של א״י הנה וישברו במלחמה:

למען יכרת. באופן שיכרת איש מאותם שמקום מושבם הוא בהר שעיר ר״ל לא ישאר מהם איש:

מקטל. ר״ל הכריתה תהיה מן ההרג שיעשו בהם ולא שימותו על מטתם:

וחתו. ענין שבירה כמו והחתתי את עילם (ירמיהו מ״ט:ל״ז):

תימן. הוא אדום היושב בהר שעיר בדרומה של א״י:

מקטל. ענין הרג כמו הן יקטלני (איוב יג):

וחתו. שיעור הכתוב וחתו גבוריך תימן מקטל, שיפול מורך בלב גבוריו, ועי"כ יכרת איש מהר עשו, כי לא יהיה להם לא עצה ולא גבורה למלחמה: