נְחֶמְיָה ז׳ · ד׳

וְהָעִ֞יר רַחֲבַ֤ת יָדַ֙יִם֙ וּגְדֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃

טקסט הפסוק: מקרא על פי המסורה (ויקיטקסט), רישיון CC BY-SA 3.0

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

והעיר. ר״ל וזהו לפי שהעיר רחבת מקום ולתוספת ביאור אמר וגדולה ועי״ז רחוקים אנשים זה מזה כי המה מתי מספר:

ואין בתים בנוים. ר״ל אינם בנוים בחוזק רב להסתר בהן מפני האויב ובעבור כל זה צריך שמירה מעולה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:(ד - ה) מה רצה במה שהזכיר פה שהעיר גדולה ואין בתים בנוים ושנתן אל לבו ליחס את העם, ובגוף ספר היחוס יש כמה סתירות בין המוזכר פה ובין המוזכר בס' עזרא, וכן בנדבת השרים והעם הדברים סותרים זה לזה?:

והעיר, הוא הקדמה למה שיבא, באשר ראה שהעם מעט רצה להושיב שם מבני ישראל כמו שעשה אח"כ (לקמן י"א א'), ובאשר אין בתים בנוים ראה שלא ירצו להתישב בעיר שאין בה דיורין, עד שיפילו גורלות כמו שהיה באמת, וע"כ הוצרך לדעת המשפחות שעלו לארץ ישראל, ולהרים תרומה מכל המשפחה לפי מספר הגברים, וע"כ קבצם להתיחש, ועז"א.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

והנה היתה העיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין שם בתים בנוים יוכלו להביא שם אנשים רבים והנה התעורר נחמיה לסבב שישבו שם רבים ויבנו בתים בתוכה. ולזה השתדל לדעת מי הם העולים כדי שיקח מהם חלק מה ישבו בירושלים באופן שלא תהיה העיר בעם מעט. והנה זכר פה ספר היחס העולים מבבל אשר נזכרו במה שקדם. והנה מספר הכתוב פה איננו מסכים למספר הפרטים שנזכר במה שקדם ואחשב כי העולים כאשר היו בעת עלותם נכתבו במה שקדם אך אחר זה עלו מקצתם יותר ומקצתם שבו לבבל בדרך שמקצתם היו יותר ממה שנכתב ממספרם וקצתם פחות. והנה הנדבות שנזכרות פה אינן מסכימות גם כן לנדבות הנזכרות שם כי בכאן זכר מכתנות הכהנים יותר ממה שזכר שם ומשאר הדברים פחות וידמה כי בכאן זכר קצת הפרטים והשמיט קצתם. ואחשוב כי עד אמרו ויאספו כל העם כאיש אחד אל הרחוב אשר לפני שער המים מצא כתוב שם אך מזה המקום והלאה הוא ספור מה שאירע עתה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל