וְהִשְׁלַכְתִּ֥י עָלַ֛יִךְ שִׁקֻּצִ֖ים וְנִבַּלְתִּ֑יךְ וְשַׂמְתִּ֖יךְ כְּרֹֽאִי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
שִׁקֻּצִים. בְּגָדִים צוֹאִים הַמְנַוְּלִים אוֹתָךְ. לְפִי הָעִנְיָן שֶׁדִּמָּה אוֹתָהּ לְזוֹנָה, דִּבֵּר הַכָּתוּב.
כְּרֹאִי. כְּזֶבֶל, לְשׁוֹן ״וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ״ (ויקרא א:טז).
וְאֶרְמֵי עֲלָךְ שִׁקוּצִין וַאֲנַבְּלִינֵיךְ וַאֲשַׁוִינֵיךְ מְכַעֲרָא לְעֵינֵי כָל חָזָךְ:
והשלכתי, כראי - כטנוף, וכמוהו הוי מראה, והסיר את מראתו.
והשלכתי. אשליך עליך דברים מאוסים ואגנה אותך ואשים אותך כדבר מטונף ומלוכלך ר״ל האויב הבא יהרוג בך ויוליכך בשבי בבזיון רב:
שקוצים. מלשון שקץ ומאוס:
ונבלתיך. ענין כיעור ומגונה כמו אגלה את נבלותה (הושע ב׳:י״ב):
כראי. ענין טנוף ולכלוך וכן מוראה ונגאלה (צפניה ג׳):
והשלכתי עליך שקוצים לנבל את יפיך עד שאשים אותך כראי ודבר מטונף:
