נַחוּם ג׳ · ה׳

שׁוּלַיִךְ. הֵם שִׁפּוּלֵי בִּגְדֵי הָאִשָּׁה.

מַעְרֵךְ. גִּלּוּיֵךְ, כְּמוֹ (מיכה א:יא) ״עֶרְיָה בֹשֶׁת״.

הָא אֲנָא שָׁלֵחַ רוּגְזִי עֲלָךְ אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת וַאֲגַלֵי בַּהֲתַת חוֹבָךְ עַל אַפָּךְ וְאַחֲזֵי עַמְמַיָא בַּהֲתָתִיךְ וּמַלְכְּוָתָא קְלָנִיךְ:

הנני, מערך - כמער איש, והוא כמו: ערותך ומערך, כמו: מראך:

הנני אליך. הנה אני אלחם בך:

וגליתי שוליך. לפי שהמשילה לזונה אמר לשון בזיון הזונה שמפשיטין חלוקה ומהפכין מלמטה למעלה דרך בזיון ומגלים שולי החלוק בהגבהתה כלפי מעלה על פניה:

והראיתי. אראה את כל העכו״ם את גלויך ואת הממלכות את קלונך ובזיונך:

וגליתי. מלשון גלוי:

שוליך. הוא תחתית הבגד כמו על שולי המעיל (שמות כ״ה):

מערך. גלויך וכן עריה בושת (מיכה א׳):

קלונך. מלשון קלון ובזיון:

הנני אליך וגליתי שוליך שולי הבגדים המטונפים אגלה על פניך, והראיתי גוים שהם נתפתו ע"י זנות אראם מערך שהיא ערותך, וממלכות שנתפתו ע"י כישוף אראם קלונך: