מִשְׁלֵי ט׳ · י״ג

אֵ֣שֶׁת כְּ֭סִילוּת הֹמִיָּ֑ה פְּ֝תַיּ֗וּת וּבַל־יָ֥דְעָה מָּֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אשת כסילות הומיה - בעלת כסילות הומיה פתיות, כלומר כל המייתה שעניינו פתיות ופחיתות דבורה אינו אלא פתיות, והאתנח שבמלת הומיה, והרביע שבמלת פתיות יעמוד כנגד זה הפירוש. ויתכן לפרש: כאילו אמר ואשת פתיות ובל ידעה מה כי מלת ואשת משמשת גם למטה ורבים כמוהו. והטעם כי אשת כסילות הומיה וסוררת אבל אשת פתיות הומיה אבל מבלי דעת, וזהו ובל ידעה מה, לפי שאין לה ידיעת מה וחסר כמו ויעבור עלי מה או פירוש מאומה כמו חכמת מה על בלימה וכשיש לה מודיע או תדע מעצמה, שמא תזהר ותסור מההמיה וכבר קדם כי כסיל הוא, אשר אין תקוה לתיקונו ופתי הוא אשר יש תקוה לתיקונו.

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

אשת כסילות. הנה אשה סכלה תהמה בקולה והיא פתיות ואינה יודעת מאומה ותהמה בבלי דעת:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

אשת כסילות, אחר שספר את דברי החכמה ואת נועם לקחה, אמר כי לנגד זה גם אשת כסילות הומיה לפתות אל הכסילות, ויש הבדל בין הכסילות ובין הפתיות, שהפתיות הוא בחסר דעת וערמה, והוא כיונה פותה, אבל הכסילות הוא הסר מן החכמה בעבור המית תאותו, והכסיל יודע חקי החכמה והוא לפעמים חכם גדול, רק יצר תאותו מוליכהו שולל, ועז"א שאשת כסילות הומיה שהיא יודעת ומבינה רק שהיא הומיה ע"י המית התאוה ויצרו הרע, אבל אשת פתיות הומיה ובל ידעה מה כי הפתי אינו יודע מאומה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

אשת כסילות. מגבהת קולה ואשת הפתיות ובל ידעה מה תאמר לפתות האנשים שימשכו אליה והנה קרא אשת כסילות גוף הכסיל אשר יבקש שלוה ולזה נמנע שכלו מהשתדל בחכמה ובזה ירצה בפתיות גוף הפתי כי השכל לא יפותה כי אם לטוב או ירצה בזה שאשת הכסילות מגבהת קולה ואשת הפתיות ובל ידעה מה תאמר לפתותם כי אין לה שום השתכלות וערמה:

מקור: ספריא · נחלת הכלל