אם חכמת חכמת לך - כטעם אם תצדק מה תתן לו.
ולצת - הוא הפך חכמת.
לבדך תשא - טעמו לבדך תשא העון או העונש, כי סמך על דעת הקורא ובא ולצת, כמו: וצמית והלכת אל הכלים שטעמו ואם צמית וכן זה.
חכמת לך. החכמה תהיה לך לתועלת:
ולצת. ואם תתלוצץ באנשים אתה לבדך תשא עונש:
אם, ר"ל וא"כ הלא אם חכמת הוא לתועלתך, וחכמת לך שאתה תקבל הטוב ע"י החכמה, ובהפך אם לצת על דברי החכמה לבדך תשא את העונש והיא האזהרה שלא לסור מחקי החכמה מפני יראת העונש ומניעת הטוב:
אם חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא. ר"ל שהתועלת הוא לך וכן אם לצת לבדך תשא הנזק: