וְֽ֭יָשְׁבָה לְפֶ֣תַח בֵּיתָ֑הּ עַל־כִּ֝סֵּ֗א מְרֹ֣מֵי קָֽרֶת׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וישבה לפתח ביתה - מוכנת לפורענות מבלי בנין בית ועתוד אחר ולא כן מה שאמר: בחכמה בנתה ביתה טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שולחנה. והטעם: כי החכמה צריכה עתוד והכנה ולא כן הכסילות כי הוא העדר העתוד וההכנה.
על כסא מרומי קרת - כי הכסילות יבא בדרך גאוה ולכן יחס לה הכסא. והטעם כמו: על גפי:
לפתח ביתה. לראות העוברים דרך עליה:
מרומי קרת. על כסאה עומדת במרום העיר להשמיע קולה למרחוק:
וישבה, והנה הכסילות והפתיות לא בנו בית נכון על עמודים, כי ביתם תלוי באויר, והם מחריבי הבית הגדול שהוא העולם המכונן על עמודי החכמה, והיא לא הכינה טבח ויין מסך ושלחן, כי היא חסרה כל טוב ואושר ריקה מכל מחמדי הנפש והיא לא תשלח נערותיה רק היא עצמה ישבה לפתח ביתה, כי הכסילות וציוריה הרעים יבואו מעצמם אל האדם, והיא יושבת על כסא במרומי קרת, כי היא היושבת על כסא במלכות הגויה וכל כחות הגויה נמשכים אחריה והיו לה לעבדים. והיא לא תקרא ליושבי העיר שהיא מליצה על היושבים שקט ואין יצה"ר מניעם מעבודת ה', רק.
וישבה לפתח ביתה על כסא מרומי קרת. העיר כי לסכלותם תחשב חסרונה לשלימות:
