זַ֤עַף יְהֹוָה֙ אֶשָּׂ֔א כִּ֥י חָטָ֖אתִי ל֑וֹ עַד֩ אֲשֶׁ֨ר יָרִ֤יב רִיבִי֙ וְעָשָׂ֣ה מִשְׁפָּטִ֔י יוֹצִיאֵ֣נִי לָא֔וֹר אֶרְאֶ֖ה בְּצִדְקָתֽוֹ׃

אֲמָרֵית יְרוּשְׁלֵם לְוָט מִן קֳדָם יְיָ קַבְּלֵית אֲרֵי חָבִית קֳדָמוֹהִי עַד דְיָדִין דִינִי וְיִתְפְּרַע עוּלְבָּנִי יַפְקִינַנִי לִנְהוֹר אֶחְזֵי בִּזְכוּתֵיהּ:

זעף, יריב ריבי - מהגוים.

יוציאני לאור - הפך כי אשב בחשך. וטעם אראה כאשר יאור לבי, אז אבין כי צדיק השם על כל הבא עלי, או אראה בצדקתו שיקח נקמתי מאויבתי.

זעף ה׳ אשא. הן עתה אני סובל זעף ה׳ כי חטאתי לו וכן אסבול עד אשר ישלים לריב עמדי הריב הראוי לי בגמול החטא ויכלה לעשות בי משפט הראוי לי ואח״ז יוציאני לאור ואראה בצדקתו שיעשה לי ולא לעולם יריב:

זעף. כעס וחימה:

אשא. אסבול:

זעף, כי ע"י הנפילה הלזו זעף ה' אשא כי חטאתי לו ועי"כ ימרקו החטאים ויכופר עון, עד אשר יריב ריבי עד שבעת הגאולה אז יריב ריבי ועשה משפטי מן המעיקים לי והלוחצים אותי, ואז יוציאני לאור ואראה בצדקתו, כי עד הזמן ההוא האור מצדקת ה' נמצא רק שאני יושב בחשך ועיני עצומות מראות צדקות ה', ואז יוציאני לאור ואראה צדקת ה' ואורו וישועתו, ואז אבין למפרע הצדקה שעשה עמי ושהיה הכל צדקה וחסד לטובתי: