אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהֹוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃ {פ}

אַל תִּשְׂמְחִי אוֹיַבְתִּי. בָּבֶל וְעִיר הַחַיֶּבֶת רוֹמִי (ספרים אחרים: בָּבֶל וּפָרַס הַחַיֶּבֶת).

לָא תֶחְדוּן בְּעֵיל דְבָבוּתִי לִי דְנָפְלֵית אָקוּם אֲרֵי יְתִיבֵית כִדְבְקִבְלָא יְיָ יַנְהַר עֲלָי:

אל - אם ישראל הלכו בגלות עוד יקומו מנפילתם, אך יש עליהם לסבול בעבור כי חטאו ויודו.

אל תשמחי. לכן אל תשמחי אויבתי עלי לחשוב שלא אוסיף לקום כי פעמים רבות נפלתי ואח״ז קמתי וכן עתה בגלות הזה עם כי אשב בחושך ה׳ יאיר לי:

אל, לכן אל תשמחי אויבתי לי על מה שאני בגלות, כי נפלתי קמתי מה שנפלתי לעמקי בור עי"ז אקום ואתעודד, כי עי"ז אושע, וגם כי אשב בחשך של הצרות ה' אור לי, אם אין לי אור הגשמי שהוא אור ההצלחה החומריית יש לי אור ה' שהוא אור הדת והאמונה, אור התקוה בישועת ה':