מִי־אֵ֣ל כָּמ֗וֹךָ נֹשֵׂ֤א עָוֺן֙ וְעֹבֵ֣ר עַל־פֶּ֔שַׁע לִשְׁאֵרִ֖ית נַחֲלָת֑וֹ לֹֽא־הֶחֱזִ֤יק לָעַד֙ אַפּ֔וֹ כִּֽי־חָפֵ֥ץ חֶ֖סֶד הֽוּא׃

לֵית בַּר מִנָךְ אַתְּ הוּא אֱלָהָא שָׁבֵיק לְעַוְיָן וּמַעֲבַר עַל חוֹבִין לִשְׁאָרָא דְאַחֲסַנְתֵּיהּ לָא מוֹרִיךְ לְעַלְמִין רוּגְזֵיהּ אֲרֵי רָעַי לְאַיְטָבָא הוּא:

מי - אז יאמרו הגוים, או ידבר על לשון אנשי הגלות המבקשים ה' לסלוח להם, אין אל שיעשה טוב לנחלתו כמוך.

מי אל כמוך. חזר הנביא לשבח לה׳ על ייעוד הטובה ואמר מי אל כמוך נושא עון וגומר כאומר הנה משורת הדין אין אנו ראויים לכל הטובה ההיא כי אנו מלאי עון אבל מי הוא אל כמוך המוחל את העון:

ועובר על פשע. ר״ל אינו עומד על הפשע להשגיח בו לשלם עליו גמול אלא עובר על הפשע והולך להלאה כאלו לא יראנה:

לשארית נחלתו. לאותם שנשארו מחבלי משיח:

לא החזיק וגו׳. אף כשהוא כועס אינו אוחז אפו עד עולם כי הוא חפץ חסד ולכן יתרצה על הכעס:

נושא. ענין מחילה כמו נשאת עון עמך (תהלים פ״ה):

החזיק. ענין אחוזה:

מי אל כמוך, בסיום דבריו יתן הודיה להשם על סליחת העונות שישא ה' פשע עמו, אומר אתה אל! מי כמוך, נושא עון ר"ל הגם שתחלה יסרתם בעונם, אבל לשארית נחלתו להדור שישארו בקץ הימין להם הוא נושא עון ועובר על פשע, והנה בי"ג מדות אמר נושא עון ופשע וחטאה שהנשיאה הוא שישא ויסבול אותו ולא יעניש עליו ובכ"ז הוא שמור אצלו לעת מצוא, כמ"ש ונקה לא ינקה, ובזמן העתיד יהיה שינוי שאת הפשע שהוא המרד שאינו עון, ר"ל שלא נעשה ע"י מינות ועוות השכל יעביר לגמרי, ורק את העון לא יעביר מן המציאות וישאר כמו שהיה מקודם שהיה נושא וסובל אותו ולא העבירו, והנה מדת ארך אפים נסתבב ע"י שנושא עון ופשע ואינו מעבירו לגמרי רק שסובל אותו ומאריך אף שלא להעניש תיכף, ולעתיד שאת הפשע יעביר לגמרי לא ימצא מדת ארך אפים רק על העון שאותו לא יעביר רק ישא אותו ויאריך אף, ובזה הוסיף לא החזיק לעד אפו, שגם על העון שעליו מאריך אפים והעון שמור אצלו, לא יחזיק את האף לעד, וזה יהיה ע"י שני מדות אחרות שיתעוררו שהם מדת רחום ומדת רב חסד, ועל זה אמר כי חפץ חסד הוא וימחול מצד החסד, וגם.