נְשֵׁי עַמִּי תְּגָרְשׁוּן מִבֵּית תַּעֲנֻגֶיהָ. שֶׁאַתֶּם הוֹרְגִים אֶת בַּעֲלֵיהֶן וְהֵן יוֹשְׁבוֹת אַלְמָנוֹת, אוֹ לְפִי שֶׁאַתֶּם נוֹטְלִין אֶת מָמוֹן בַּעֲלֵיהֶם וְהֵם יוֹשְׁבִים וּמְצִירִים וְאֵין מְשַׂמְּחִין אֶת נְשׁוֹתֵיהֶן:
תִּקְחוּ הֲדָרִי. הֲדַר הוֹד וְעֹשֶׁר שֶׁנָּתַתִּי לָהֶם:
כְּנִישַׁת עַמִי תְּתָרְכוּן מִבֵּית חֶדְוַתְהוֹן מִנְהוֹן בְּנֵיהוֹן דָבְרִין גְלָא יְקָרְהוֹן דַהֲווֹ אָמְרִין קְיַם לְעָלְמִין:
נשי - כל אחת מנשי עמי.
תענוגיה - שהיתה מתענגת עם בעלה.
תקחו הדרי - להפרד האב מהאם.
תגרשון מבית תענוגיה. גוזלים בתי חמד ומגרשין הנשים כל אחת מביתה אשר ישבה ומתענגת בה כדרך אשה חשובה לשבת בית להתענג בצל ביתה:
מעל עולליה וגו׳. ר״ל הדר העושר שהשפעתי לה לקשט עולליה הנה תפשיטו מעליהם לקחת לעצמיכם עד עולם מבלי חזרה:
עולליה. בנים הקטנים:
הדרי. מל׳ הדר ויופי ועל העושר יאמר:
נשי עמי תגרשון מבית תענגיה, כמו שיבאר אח"ז שהיו לוקחים הנשים מבית בעליהם במשכון בעבור חובות וטמאו אותם בזנות, ועל זה אמר מעל עולליה תקחו הדרי, כי בני הנשים יצא עליהם ספק ממזרות וסר מהם ההדר האלהי שאין השכינה שורה רק על משפחות מיוחסות מישראל. אומר אליהם הכי זאת יהיה לעולם, הכי נשי עמי תגרשון לעולם? ואני אהיה ארך אפים ואחריש לכם?
