וְכׇל־פְּסִילֶ֣יהָ יֻכַּ֗תּוּ וְכׇל־אֶתְנַנֶּ֙יהָ֙ יִשָּׂרְפ֣וּ בָאֵ֔שׁ וְכׇל־עֲצַבֶּ֖יהָ אָשִׂ֣ים שְׁמָמָ֑ה כִּ֠י מֵאֶתְנַ֤ן זוֹנָה֙ קִבָּ֔צָה וְעַד־אֶתְנַ֥ן זוֹנָ֖ה יָשֽׁוּבוּ׃

כִּי מֵאֶתְנַן זוֹנָה קִבָּצָה. כָּל הַהוֹן הַזֶּה:

וְעַד אֶתְנַן זוֹנָה יָשׁוּבוּ. וּלְטִמְיוֹן כִּשְׁאָר אֶתְנַנֵּי זוֹנָה יָשׁוּבוּ כָּל קִבּוּצֶיהָ, וְיוֹנָתָן תִּרְגֵּם: ״וּלְבֵית פָּלְחֵי טָעוּתָא יִתְמַסְּרוּן כָּל קִבּוּצֶיהָ״:

וְכָל צַלְמָנָהָא יִדְקְרוּן וְכָל טַעֲוָתָהָא יִתּוֹקְדוּן בְּנוּרָא וְכָל בָּתֵּי דַחֲלָתָהָא אֲשַׁוֵי לְצָדוּ אֲרֵי מַאֲגַר זַנְיָתָא אִתְכְּנָשׁוּ וּלְבֵית פָּלְחֵי טַעֲוָתָהָא יִתְמַסְרוּן:

וכל. יכתו - מפעלי הכפל.

אתנניה - שנתנו לעכו"ם לזנות תחת השם. אמר הנגיד: כי קבצה היה ראוי להיות קו"ף בשורק וכמוהו: ופתחו שעריך תמיד, ויישם בארון, על בשר אדם לא ייסך. ולפי דעתי: כי קבצה שומרון ופתחו המפתחים כמו אשר ילדה אותם ויאמר ליוסף וככה ויישם אותו המשים וככה לא ייסך הכהן.

וטעם עד אתנן זונה ישובו - הזהב והכסף של עצבים לאלילי אשור.

יכתו. העכו״ם הבאים ישברו הפסילים לקחת לעצמם ציפוי הכסף והזהב אשר עליהם:

וכל אתנניה. הדורונות שנתנו לעכו״ם מכלים ומלבושים שלא יהיו ראוי להוליך עמהם ישרפו באש (ולפי שהעכו״ם נקראה בלשון המקרא בשם זונה לכן קרא הדורונו׳ אתנן שכן נקרא מתן הזונה):

וכל עצביה. ר״ל כל בתי העצבי׳:

כי מאתנן זונה קבצה. ר״ל העושר הנמצא בבתי הפסילים הנה נתקבץ ממה שהביאו להזונה אתנן ר״ל מהדורונו׳ שהביאו לעכו״ם:

ועד אתנן זונה ישובו. וכמו כן ישובו להיות אתנן ודורון לזונה ר״ל האויב יתנוה לדורון להעכו״ם שלו:

יכתו. מל׳ כתיתה ושבירה:

אתנניה. מל׳ אתנן:

עצביה. העכו״ם תקרא כן על כי מעצבת לב עובדיה קורא ואינו נענה:

וכל פסיליה, הפסילים היו מעץ או אבן והיו נותנים להם אתנן ומתנות, ותחתיהם היו העצבים, וכשיוכתו הפסילים ישארו העצבים שממה, כי מאתנן זונה קבצה שומרון את כל עושרה, שלדעתה היה כל הצלחתם ע"י הע"ז, כמ"ש (הושע ב׳:י״ד) אשר אמרה אתנה המה לי אשר נתנו לי מאהבי, ולכן ישובו עד אתנן זונה, יקח אותם מלך אשור כאלו ע"ז שלו נותנות אותם לו לאתנן. ר"ל על שומרון וחורבנה איני מצטער כלל, אחר שעבדו פסילים ועצבים וזנו מאחרי: