בְּפֶ֤שַׁע יַֽעֲקֹב֙ כׇּל־זֹ֔את וּבְחַטֹּ֖אות בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל מִֽי־פֶ֣שַׁע יַעֲקֹ֗ב הֲלוֹא֙ שֹֽׁמְר֔וֹן וּמִי֙ בָּמ֣וֹת יְהוּדָ֔ה הֲל֖וֹא יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

בְּחוֹבֵי בֵּית יַעֲקֹב כָּל דָא וּבְחֵטְא דְבֵית יִשְׂרָאֵל הֵיכָא חָבוּ דְבֵית יַעֲקֹב הֲלָא בְשֹׁמְרוֹן וְהֵיכָא חֲטוֹ דְבֵית יְהוּדָה הֲלָא בִּירוּשְׁלֵם:

מי - מי נופל על אדם לא על בהמה ושם דבר, והטעם: מי שמך ומי אתה או מי שמך, דרך קצרה וככה זה: מי גרם ליעקב פשע זה. ורבי מרינוס אמר: כי מי את בתי חסר עם מי היית וזה מי פשע מי עשה ומי היה שרש פשע יעקב והדבר שוה.

הלא שומרון - הטעם יושב שומרון וככה ירושלם.

בפשע. בגמול פשע יעקב יהיה כל זאת:

ובחטאת בית ישראל. הוא כפל ענין במ״ש:

מי פשע יעקב. מי הוא הסבה שפשע יעקב הלא שומרון ראש המלכות ושם היה מקור העבוד׳ כוכבים ונביאי הבעל המדיחי׳ את ישראל מאחרי ה׳:

ומי במות יהודה. מי הוא הסבה שהעמיד יהודה במות לעכו״ם הלא ירושלים ראש המלכות כי שמה הרבו מזבחות לעכו״ם וממנה למדו שאר ערי יהודה:

במות. מזבחות של עכו״ם:

בפשע, כ"ז יהיה בפשע יעקב שהם עשרת השבטים, שהם פשעו ומרדו בה' דרך מרידה ועבדו עצבים וחמנים, ובחטאת בית ישראל הם שבט יהודה ובנימין, שהם לא מרדו רק חטאו מצד התאוה או השוגג כמו מה שהקריבו בבמות שהגם שהיה חטא לא היה מרידה כי רובן היה לשמים, ומפרש מי הגורם פשע יעקב מה שהשבטים עבדו ע"ז, הלא שומרון, שהמלכות אשר בשומרון הם עשו את העגלים והסיתו את העם לזה, ומי הגורם במות יהודה הלא ירושלם, שמלכות יהודה שהיתה בירושלים גרמו זאת על שלא בטלו הבמות עד ימי חזקיה: