מִיכָה א׳ · י״ג

רְתֹ֧ם הַמֶּרְכָּבָ֛ה לָרֶ֖כֶשׁ יוֹשֶׁ֣בֶת לָכִ֑ישׁ רֵאשִׁ֨ית חַטָּ֥את הִיא֙ לְבַת־צִיּ֔וֹן כִּי־בָ֥ךְ נִמְצְא֖וּ פִּשְׁעֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

מִיכָה א׳ י״ג נלמד כאן עם 6 מפרשים קלאסיים: רש״י, תרגום יונתן, אבן עזרא, מצודת דוד, מצודת ציון, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הי״ג בפרק א׳ במִיכָה, מתוך 16 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

רְתֹם הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ. אִסְרוּ הַמֶּרְכָּבָה לָרֶכֶשׁ שֶׁהוּא קַל לָרוּץ וְתִבְרְחוּ. וְאָמַר דּוּנַשׁ שֶׁהוּא לְשׁוֹן עַרְבִי:

Sefaria vocalized edition

תרגום יונתן

תרגום יונתן בן עוזיאל

טְקִיסוּ רְתִיכַיָא רְמוֹ עַל רִכְשָׁא דְיָתְבִין בְּלָכִישׁ רֵישׁ חוֹבִין הִיא לִכְנִשְׁתָּא דְצִיוֹן אֲרֵי בִּיךְ אִשְׁתְּכָחוּ מְרוֹדֵי יִשְׂרָאֵל:

Mikraot Gedolot

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

רתם - היה ראוי על דרך הלשון להיותו רתמי, והטעם קשור, וכן דרך עוברי דרכים לקשר רתם. או הטעם אמרי לרותם רתום. יש אומר: שילכו בשבי וההולך בגלות אינו על מרכבה. ולפי דעתי: איה דבריך לכיש שהיית אומרת בימי שלותך רתום המרכבה?!

כי בך נמצאו - זאת לכיש היתה ליהודה סמוכה לשבטים והיא למדה מדרכיה וממנה למדה בת ציון.

Ibn Ezra on Micah -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

רתום וגו׳. אתה עדת לכיש קשור את המרכבה אל הרכש שהם קלי המרוץ לרכוב בה לברוח מפני האויב וגם הוא לשון הנופל על לשון כי רכש ולכיש קרובים בלשון:

ראשית חטאת. כי היא ראשית חטאת:

לבת ציון. ר״ל היא למדה תחלה העכו״ם לאנשי ציון כי בלכיש נמצאו פסילי עשרת השבטים:

On Your Way

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

רתום. הוא ענין אסור וקשירה והוא לשון ערבי:

לרכש. שם מין בהמה הקלה לרוץ כמו רכבי הרכש (אסתר ח):

לבת ציון. לעדת ציון:

פשעי. כן יקראו הפסילים כי מפשעת אנשים וכן והפשע שומם (דניאל ח):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

רתום המרכבה לרכש יושבת לכיש, בלכיש התחילו לעבוד ע"ז בתחלה, שכן תמצא שאמציה מלך יהודה שהתחיל לעבוד את אלהי שעיר ומרדו בו עבדיו נס לכישה ומלך שם י"ב שנה, ועוזיה מלך בירושלים, (כמו שבארתי זה מ"ב סי' י"ד), מבואר שבירושלים קנאו כהני ה' על שעבד ע"ז ובלכיש החזיקו בידו ומלך שם י"ב שנה עד שהתגברו יושבי ירושלים וימיתוהו, ושם כתוב וישאו אותו על הסוסים ויקבר בירושלים, מ"ש שנשאוהו על הסוסים ר"ל מפני שעובדי ע"ז (שראש עבודתם היה אל השמש שחשבוה למולכת השמים) היו מיחדים אל עבודתה סוסים ומרכבה, שבעת צאת השמש היו הולכים לקראתה לצד מזרח במרכבה וסוסים, דוגמת שציירו כן הליכת השמש על מעגלה, כנודע בקורות ימי קדם, וכמ"ש (מ"ב כ"ג י"א) וישבת את הסוסים אשר נתנו מלכי יהודה לשמש ואת מרכבות השמש שרף באש, ואמציה היה לו בלכיש סוסים מיוחדים אל עבודת השמש, לכן כאשר גברו יד עבדי ה' וימיתוהו נשאו את גוייתו על הסוסים של השמש לחרפה ובוז, והיה דרכם לעשות את מרכבות השמש מעצי רתמים השומרים חום האש בתוכם ימים רבים (כמ"ש חז"ל בפ' הספינה) לציין בו את חום השמש ואשה המתמיד, כי עבודת השמש היה באש כנודע, ועל זה אמר רתום המרכבה שתחפה את המרכבה הידועה שהיא מרכבת השמש בעצי רותם, אבל לרכש, אל תאסור אותה אל הסוסים המיוחדים אל השמש, רק תאסור לרכש, שהוא קל ברגליו לברוח, שיברחו מפני האויב, על זה אמר ראשית חטאת היא לבת ציון הוא המקום הראשון לבת ציון היינו למלכות יהודה ששם התחילו בחטאת זה לעבוד את השמש.

כי בך נמצאו פשעי ישראל עבודת השמש שהיא מפשעי ישראל שהם עשרת השבטים הם נמצאו בך הגם שאת מיהודה:

Malbim on Micah--Wikisource