מְלָכִים ב׳ ו׳ · ל״ב

וַיִּשְׁלַח אִישׁ מִלְּפָנָיו. הַמֶּלֶךְ שָׁלַח לְהָרְגוֹ, וּבְטֶרֶם יָבֹא אוֹתוֹ הַמַּלְאָךְ אֶל אֱלִישָׁע, וְהוּא נִגְלָה לוֹ בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאָמַר אֶל הַזְּקֵנִים: וְהִנֵּה הַמַּלְאָךְ יוֹרֵד אֵלָיו וְהַמֶּלֶךְ אַחֲרָיו.

וֶאֱלִישָׁע יָתֵיב בְּבֵיתֵיהּ וְסָבַיָא יַתְבִין עִמֵיהּ וּשְׁלַח גַבְרָא קֳדָמוֹהִי עַד לָא יֵתֵי אִזְגַדָא לְוָתֵיהּ וְהוּא אֲמַר לְסָבַיָא הַחֲזֵיתוּן אֲרֵי שְׁלַח בַּר קְטוֹלָא הָדֵין לְאַעְדָאָה יַת רֵישִׁי חֲזוֹ כְּמֵיתֵי אִזְגַדָא אֲחוּד דָשָׁא וּתְדַחֲקוּן יָתֵיהּ בְּדָשָׁא הֲלָא קַל רִגְלֵי רִבּוֹנֵיהּ בַּתְרוֹהִי:

וישלח. המלך שלח אל אלישע לפני בואו שמה, לשמרו לבל יברח עד יבא הוא, ולהרגו בפניו:

בטרם. עד לא בא השליח, אמר אלישע אל הזקנים הראיתם, רצה לומר: האם אתם נותנים לב לדבר הזה, אשר שלח בן המרצח להסיר ראשי, כי בנבואה נאמר לו:

בן המרצח. את אחאב קורא מרצח, לפי שמה שהרגה איזבל את כל הנביאים, היה בהסכמת דעת אחאב:

ראו וכו׳. הסתכלו עת ביאת המלאך לפה, וסגרו אז את הדלת, ודחקוהו עם הדלת אל החוץ:

הלא קול. עודו מדבר עמהם, אמר: הלא עתה נשמע לי בנבואה קול רגלי אדוניו המלך, אשר הולך אחרי המלאך אשר שלח:

הראיתם. בה״א השאלה:

ולחצתם. ענין דחק:

השאלות: לפירוש המפרשים שהמלך שלח איש, היה לו לומר ובטרם יבא המלאך וכן היה לו לומר הוא אמר בלא וי"ו:

ואלישע יושב בביתו והזקנים יושבים לפניו שבעת ההיא לא היה בבית מדרשו עם בני הנביאים רק ישב בביתו על הסנהדרין, והיו שופטים את העם, וישלח איש, פי' שכאשר ראה זה ברוח קדשו שלח את כל איש מלפניו שלא ישארו שם רק הזקנים, כי לא רצה שיתפרסם הענין הזה בין ההמון, והוא אמר אל הזקנים וכו' רצה לומר כי לא היה ביד המלך להמית איש בלא עון דרך רוצח רק על ידי משפט, כמו שנראה בענין נבות שהוצרך לדון אותו על ידי זקני העיר לכן אמר אל הזקנים שימחו בידו כי יש זה בכחם כיון שבא להסיר ראשו דרך רצח, ולבל ייראו שיגבר מלאך המלך בחיל וכח אמר שלא יחושו, כי שומע קול רגלי אדוניו אחריו:

בן המרצח הזה. קרא בן אחאב בן המרצח כי הוא הסכים בהריגת נבות ובהריגת נביאי ה' על יד איזבל: