רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11אִם אֶקָּח. שֶׁדְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְעֹרָבִין בּוֹ.
וַיֹּ֕אמֶר חַי־יְהֹוָ֛ה אֲשֶׁר־עָמַ֥דְתִּי לְפָנָ֖יו אִם־אֶקָּ֑ח וַיִּפְצַר־בּ֥וֹ לָקַ֖חַת וַיְמָאֵֽן׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אִם אֶקָּח. שֶׁדְּמֵי עֲבוֹדָה זָרָה מְעֹרָבִין בּוֹ.
וַאֲמַר קַיָם הוּא יְיָ דִי מְשַׁמֵשְׁנָא קָדָמוֹהִי אִם אֲקַבֵּל וְאַתְקֵיף בֵּיהּ לְקַבָּלָא וְלָא אֲבָא:
עמדתי לפניו. שאני רגיל לעמוד לפניו בתפלה:
אם אקח. רצה לומר: עונש שבועה יהיה עלי, אם אקח:
ויפצר. ענין רבוי הדברים ופתוי:
וימאן. לא רצה:
ויאמר חי ה' כיון שכפי הדין היה אסור לרפאותו והיה זה רק היתר לפי שעה כדי שיתקדש שם שמים ובזה אי אפשר שיקח כי עשה זה לקדש השם בלבד: