וַיָּ֩שׇׁב֩ אֶל־אִ֨ישׁ הָאֱלֹהִ֜ים ה֣וּא וְכׇֽל־מַחֲנֵ֗הוּ וַיָּבֹא֮ וַיַּעֲמֹ֣ד לְפָנָיו֒ וַיֹּ֗אמֶר הִנֵּה־נָ֤א יָדַ֙עְתִּי֙ כִּ֣י אֵ֤ין אֱלֹהִים֙ בְּכׇל־הָאָ֔רֶץ כִּ֖י אִם־בְּיִשְׂרָאֵ֑ל וְעַתָּ֛ה קַח־נָ֥א בְרָכָ֖ה מֵאֵ֥ת עַבְדֶּֽךָ׃

בְרָכָה. מִנְחַת שָׁלוֹם שֶׁל הַקְבָּלַת פָּנִים, שֶׁשּׁוֹאֵל תַּלְמִיד אוֹ עֶבֶד בִּשְׁלוֹם הָרַב, שולד"ו בְּלַעַ"ז.

וְתַב לְוַת נְבִיָא דַייָ הוּא וְכָל מַשִׁרְיָתֵיהּ וַאֲתָא וְקָם קֳדָמוֹהִי וַאֲמַר הָא כְעַן יְדָעִית אֲרֵי לֵית אֱלָהָא קַיָם בְּכָל אַרְעָא אֱלָהֵין בְּיִשְׂרָאֵל וּכְעַן קַבֵּל כְעַן תִּקְרוּבְתָּא מִן עַבְדָךְ:

ויעמד לפניו. כעבד לפני האדון:

ועתה. בעבור הדפואה וההודאה הזאת, קח ממני מנחה:

ברכה. מנחה, כמו (בראשית לג יא): קח נא את ברכתי:

השאלות: למה תלה זה בזה שיודע שאין אלהים רק בישראל, ולכן יקח ברכה ממנו ולמה לא רצה אלישע לקחת:

הנה נא ידעתי כי אסור לקחת מתנה מעכו"ם ביום אידו משום דאזיל ומודה לעבודה זרה, וכ"ש בזה ששמח על רפואתו, ואם יקח ממנו יודה לעבודה זרה, לכן הקדים והודיע לו שכופר בעבודה זרה כי עתה יודע שאין אלהים כי אם בישראל ועתה קח נא ברכה:

קח נא ברכה מאת עבדך. רוצה לומר מנחה: