מְלָכִים ב׳ ה׳ · י״ז

וָלֹא. לְשׁוֹן בַּקָּשָׁה, לְשׁוֹן הַלְוַאי.

יֻתַּן נָא. מֵאֲדָמָה זוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהִיא קְדוֹשָׁה, מַשָּׂא שְׁנֵי פְּרָדִים, וְאֶשָּׂאֶנָּה לְעִירִי וְאֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ מִזְבֵּחַ.

וַאֲמַר נַעֲמָן וְלָא יִתְיְהֵיב כְּעַן לְעַבְדָךְ טְעוּן זוֹג כּוּדַנְוָון מֵעֲפַר אַדְמָתָא אֲרֵי לָא יַעְבֵּד עוֹד עַבְדָךְ עֲלָתָא וּדְבַח לְטַעֲוַת עַמְמַיָא אֱלָהֵין לִשְׁמָא דַיְיָ:

ולא יותן. בשאלה אמר, לתת לו אדמה מעפר ארץ ישראל בשיעור משא שני פרדים, לשאתם לארצו למלאות מהם מזבח לזבוח עליו לה׳, ולא רצה לקחת מבלי רשות הנביא:

כי לא וכו׳. כי מעתה לא אעשה עוד עולה וכו׳:

ולא יתן. הוא מלשון שאלה, וכן (שמואל ב יג כו): ולא ילך אתנו אמנון:

צמד. זוג:

פרדים. הם הנולדים מן הסוס והחמור:

ויאמר נעמן בקש שיתן לו ממקום שהנביא עומד שם משא צמד פרדים אדמה וקבל עליו לעבוד את ה' בעולה וזבחים ושלא לעבוד עבודה זרה:

ולא יתן נא לעבדך צמד פרדים אדמה. רוצה לומר נניח זה אחר שאין רצונך לקחת גמול על זה שעשית לי מן הטוב אך אשאל ממך שתתן לי דרך אוכל לעבוד בו השם יתברך שעשה לי זאת הטובה ולזה שאל מאלישע שיותן לו מביתו מה שיוכל לשאת שני פרדים מאדמה לבנות בה מזבח לה' כי לא יעבוד עוד אלהים אחרים כי אם השם יתברך לבדו ובקש לאלישע שיתפלל לש"י שיסלח לו לדבר הזה והוא השתחוייתו בית רמון אשר הוא מוכרח בה מפני היות אדוניו נשען עליו בבאו בית רמון להשתחוות: