וַיֶּ֥גֶל אֶת־יְהוֹיָכִ֖ין בָּבֶ֑לָה וְאֶת־אֵ֣ם הַ֠מֶּ֠לֶךְ וְאֶת־נְשֵׁ֨י הַמֶּ֜לֶךְ וְאֶת־סָרִיסָ֗יו וְאֵת֙ (אולי) [אֵילֵ֣י] הָאָ֔רֶץ הוֹלִ֛יךְ גּוֹלָ֥ה מִירוּשָׁלַ֖͏ִם בָּבֶֽלָה׃

וְאֶת אֵילֵי הָאָרֶץ. אֵלּוּ חֹרֵי יְהוּדָה וּבִנְיָמִין, וְצַדִּיקִים הָיוּ, עֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר: כַּתְּאֵנִים הַטּוֹבוֹת הָאֵלֶּה כֵּן אַכִּיר אֶת גָּלוּת יְהוּדָה.

וְאַגְלֵי יַת יְהוֹיָכִין לְבָבֶל וְיַת אִמָא דְמַלְכָּא וְיַת נְשֵׁי דְמַלְכָּא וְיַת רַבְרְבָנוֹהִי וְיַת רַבְרְבֵי אַרְעָא אוֹבִיל בְּגָלוּתָא מִירוּשְׁלֵם לְבָבֶל:

אילי. הם השרים הגדולים והחזקים, כי הוא ענין חוזק רב, כמו (בראשית לא כט): יש לאל ידי:

ואת אילי הארץ. ד"ל שרי הארץ: