שִׁבְעַת אֲלָפִים. וּלְמַעְלָה הוּא אוֹמֵר עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, בָּא הַכָּתוּב הַשְּׁלִישִׁי וְהִכְרִיעַ בְּסֵפֶר יִרְמְיָהוּ: זֶה הָעָם אֲשֶׁר הִגְלָה נְבוּכַדְנֶצַּר בִּשְׁנַת שֶׁבַע יְהוּדִים שְׁלשֶׁת אֲלָפִים, אֱמֹר מֵעַתָּה שְׁלשֶׁת אֲלָפִים הָיוּ מִשֵּׁבֶט יְהוּדָה, וְשִׁבְעַת אֲלָפִים מִבִּנְיָמִין וּשְׁאָר שְׁבָטִים, וְאַף בְּסֵדֶר עוֹלָם לָמַדְנוּ כֵּן.
וְיַת כָּל גִבָּרֵי חֵילָא שַׁבְעָא אַלְפִין אוּמָנַיָא וְתַרְעַיָא אַלְפִין כּוּלְהוֹן גִבָּרִין גַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבָא וְאַיְתִינוּן מַלְכָּא דְבָבֶל בְּגָלוּתָא לְבָבֶל:
הכל גבורים. על אנשי החיל יאמר, לא על החרש והמסגר:
ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים. והנה אמר למעלה י' אלפים ובספר ירמיה אמר שבשנת שבע למלכות נבוכדנצר הגלה יהודי' שלשת אלפים ועשדים ושלשה וידמה שמה שאמר בספר ירמיה בשנת שבע ר"ל שעבדו לנבוכדנצר ז' שנים ולזה אמר בזה המקום בשנת ח' ואולם מספר הגבורים ידמה כמו שפי' רבינו דוד קמחי כי בתחלה ספר כל גבורי החיל הגולים מיהודה ובנימין ואחר כן פרט בזה המקום הגבורים שהיו משבט בנימין ובספר ירמיה פרט הגבורים שהיו משבט יהודה ולזה קראם יהודים: