מְלָכִים ב׳ כ״ד · י״ד

הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר. תִּרְגֵּם יוֹנָתָן: אֻמָּנַיָּא וְתַרְעַיָּא. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: חֲכָמִים גְּדוֹלִים בַּתּוֹרָה, שֶׁכְּשֶׁאֶחָד פּוֹתֵחַ הַכֹּל שׁוֹתְקִין, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: הַחֲרִישׁוּ אֵלַי אִיִּים, מַסְגֵּר, הַכֹּל יוֹשְׁבִין לְפָנָיו וּלְמֵדִין הֵימֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וּפָתַח וְאֵין סוֹגֵר וְסָגַר וְאֵין פּוֹתֵחַ.

וְאַגְלֵי יַת כָּל יְרוּשְׁלֵם וְיַת כָּל רַבְרְבַיָא וְיַת כָּל גִבָּרֵי חֵילָא עַסְרָא אַלְפִין בְּגָלוּתָא וְכָל אוּמָנַיָא וְתַרְעַיָא לָא אִשְׁתְּאַר אֱלָהֵין חֲשִׁיכֵי עַמָא דְאַרְעָא:

עשרת אלפים. ובירמיהו (שם) נאמר: יהודים שלשת אלפים ועשרים ושלושה, ורצה לומר: מבני יהודה היה החשבון האמור, והמותר היו מבני בנימין ושאר השבטים אשר התגוררו בירושלים, וזהו שאמר למטה שבעת אלפים, וכולם יחד המה עשרת אלפים, ולא חש לחשוב עוד אותן הכ״ג האמור בירמיהו:

וכל החרש והמסגר. הם האומנים ושומרי השערים, אשר סגרו אותם בעתם, וכן תרגם יונתן:

זולת. רק:

והגלה וכו' עשרת אלפים גולה, ובפסוק ט"ז אמר ואת כל אנשי החיל שבעת אלפים והחרש והמסגר אלף, ובירמיה (נ"ב כ"ח) אמר זה העם אשר הגלה נבוכדנצר בשנת שבע יהודים שלשת אלפים ועשרים ושבע, ודעת המפרשים שמה שאמר כאן עשרת אלפים גולה הוא הסך הכולל, שהשרים וגבורי החיל והחרש והמסגר היו עשרת אלפים, ובפסוק ט"ז פי' שמן י' אלפים אלה היו שבעת אלפים אנשי החיל והחרש והמסגר אלף, ושני אלפים היו מן השרים וסריסי המלך, ובירמיה לא חשב אנשי החיל רק השרים והחרש והמסגר שהיו ג' אלפים, זה דעת מהרי"א וקרוב לזה דעת הרד"ק והרלב"ג רק שהם אמרו שהג' אלפים היו מבני יהודה והמותר מבני בנימין, ולי נראה שאחר שירמיה כתב ספרו וספר מלכים חשב כאן מה שהגלה נבוכדנצר בשנת שמונה למלכו שהיה הגלות היותר גדול במספר אנשים, והיו עשרת אלפים, וגם שבעת אלפים מאנשי החיל והחרש והמסגר (שהיו מאנשי החיל) גם כן אלף, ובספר ירמיה לא הזכיר מן הגלות הזה שכבר כתבו במלכים, ורצה להזכיר יתר הגולה חוץ מגלות שהגלו עם יהויכין שבשנת שבע הגלה שלשת אלפים ועשרים ושלשה, וזה היה שנה אחת קודם גלות יהויכין, בעת שהגלה את יהויקים, כי גלות יהויכין היה בשנת שמונה לנבוכדנצר, וגלות יהויקים היתה שנה אחת קודם, ועל זה אמר בדברי הימים ולתשובת השנה שלח המלך נבוכדנצר ויביאהו בבלה עם כלי חמדת בית ה' וזה סותר למ"ש במלכים שתיכף כבא נבוכדנצר יצא אליו יהויכין ויקח אותו מלך בבל, רק שמ"ש שם לתשובת השנה היינו לגלות הראשון של יהויקים שהיתה בשנה הקודמת שאז חשב נבוכדנצר שנת שבע למלכותו, וז"ש חז"ל במגלה דף י"א גלו בשבע גלו בשמונה, ומבואר בדניאל שבעת שכבש את יהויקים צוה לאשפנז רב סריסיו להביא מזרע יהודה ומבני המלוכה ילדים וזה לא נזכר כמה הביא אתו מבני ישראל וזכר ירמיה בספרו, וזכר עוד שם הגלות שהיתה בשנת שמונה עשרה שהיא שנת החורבן ובשנת שלש ועשרים שהיא ה' שנה אחר החורבן, וכל אלה הגליות בכלל היו ד' אלפים ושש מאות חוץ מגלות יהויכין:

וכל החרש והמסגר. הם האומנים והשוערי' ושומרי החומ' וסוגרים פתחיה: