מְלָכִים ב׳ כ״ג · ה׳

וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת. וְאוֹתָן שֶׁקִּטְּרוּ בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה.

וּבַטֵיל יַת כּוּמְרַיָא דִי יְהָבוּ מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה וְאַסִיקוּ בוּסְמִין עַל בָּמָתָא בְּקִרְוַיָא דְבֵית יְהוּדָה וּבְסַחֲרָנֵי יְרוּשְׁלֵם וְיַת דַאֲסִיקוּ בוּסְמִין לִבְעָלָא וּלְשִׁמְשָׁא וּלְסִיהֲרָא וּלְמַזְלָתָא וּלְכָל חֵילֵי שְׁמַיָא:

השבית וכו׳ ויקטר וכו׳. ביטל הכמרים אשר העמידו מלכי יהודה להיות מקטרים בבמות, בערי יהודה וסביבות ירושלים:

ואת המקטרים וכו׳. גם אותם השבית:

והשבית. ענין בטול:

הכמרים. הם כהני עבודה זרה הלובשים שחורים, וכן (הושע י ה): וכמריו עליו יגילו:

והשבית את הכמרים, והמקטרים שהיו במסבי ירושלים שהיו עובדים בכלים הללו, באופן שבטל ע"א שהיה שרשו בהיכל ה', כליו וכהניו:

והשבית את הכרמים. ר"ל שבטל והשבי' את הכמרי' שקטר כל אחד מהם בבמות בערי יהודה ובמסבי ירושלם והשבית גם כן המקטרים לבעל ולשמש ולירח ולמזלות ולכל צבא השמי' וידמה שכבר החזירם למוטב ובטל העבודה ההיא שהיו עושים לע"ג: