וַיְצַ֣ו הַמֶּ֡לֶךְ אֶת־חִלְקִיָּ֩הוּ֩ הַכֹּהֵ֨ן הַגָּד֜וֹל וְאֶת־כֹּהֲנֵ֣י הַמִּשְׁנֶה֮ וְאֶת־שֹׁמְרֵ֣י הַסַּף֒ לְהוֹצִיא֙ מֵהֵיכַ֣ל יְהֹוָ֔ה אֵ֣ת כׇּל־הַכֵּלִ֗ים הָֽעֲשׂוּיִם֙ לַבַּ֣עַל וְלָאֲשֵׁרָ֔ה וּלְכֹ֖ל צְבָ֣א הַשָּׁמָ֑יִם וַֽיִּשְׂרְפֵ֞ם מִח֤וּץ לִירוּשָׁלַ֙͏ִם֙ בְּשַׁדְמ֣וֹת קִדְר֔וֹן וְנָשָׂ֥א אֶת־עֲפָרָ֖ם בֵּֽית־אֵֽל׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וְאֶת כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה. סְגָנֵי כְּהֻנָּה, שֶׁהֵם שְׁנִיִּים לַכֹּהֲנִים גְּדוֹלִים.
שֹׁמְרֵי הַסַּף. אֲמַרְכָּלִים הַמְמֻנִּים עַל כָּל צָרְכֵי הַבַּיִת, וּמַפְתְּחוֹת הָעֲזָרָה בְּיָדָם.
בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן. (תַּרְגּוּם:) בְּמֵישָׁר קִדְרוֹן.
וְנָשָׂא אֶת עֲפָרָם בֵּית אֵל. אֶל מָקוֹם טָמֵא, אֲשֶׁר טִמֵּא שָׁם אֶת הַמִּזְבֵּחַ שֶׁעָשָׂה יָרָבְעָם, וְשָׂרַף עָלָיו אֶת כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת.
וּפַקֵיד מַלְכָא יַת חִלְקִיָהוּ כַהֲנָא רַבָּא וְיַת סְגַן כַּהֲנַיָא וְיַת אֲמַרְכְּלַיָא לְאַפָּקָא מֵהֵיכָלָא דַייָ יַת כָּל מָנַיָא דַעֲבִידִין לִבְעָלָא וְלַאֲשֵׁירְתָא וּלכָל חֵילֵי שְׁמַיָא וְאוֹקְדִינוּן מִבָּרָא לִירוּשְׁלֵם בְמֵישַׁר קִדְרוֹן וְאוֹבִיל יַת עֲפַרְהוֹן לְבֵית אֵל:
כהני המשנה. הכהנים שהמה שניים לו, כסגן ומשוח מלחמה:
בית אל. כי שם היה מקום טומאה, כי העמיד בה ירבעם עגל הזהב:
שומרי הסף. השוערים:
בשדמות קדרון. במישור הסמוך לנחל קדרון:
ויצו מפני שכתוב שם אזהרה על ע"א לכן התאמץ בכל כחו תיכף לבער כל מיני ע"א ולשרש אחריה והתחיל מן הכלים בהיכל:
ואת כהני המשנה. הם הכהנים השניים לו כמו סגן הכהנים והנמשכים לו לפי מדרגותיהם על הסדר:
בשדמות קדרון. הוא כמו נחל קדרון והוא מישור שהיה בו:
