רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11עַל הָעַמּוּד. מְקוֹם מַעֲמַד הַמֶּלֶךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
וַיַּעֲמֹ֣ד הַ֠מֶּ֠לֶךְ עַֽל־הָ֨עַמּ֜וּד וַיִּכְרֹ֥ת אֶֽת־הַבְּרִ֣ית ׀ לִפְנֵ֣י יְהֹוָ֗ה לָלֶ֜כֶת אַחַ֤ר יְהֹוָה֙ וְלִשְׁמֹ֨ר מִצְוֺתָ֜יו וְאֶת־עֵדְוֺתָ֤יו וְאֶת־חֻקֹּתָיו֙ בְּכׇל־לֵ֣ב וּבְכׇל־נֶ֔פֶשׁ לְהָקִ֗ים אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים עַל־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וַיַּעֲמֹ֥ד כׇּל־הָעָ֖ם בַּבְּרִֽית׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עַל הָעַמּוּד. מְקוֹם מַעֲמַד הַמֶּלֶךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ.
וְקָם מַלְכָּא עַל אִסְטְוָנָא וּגְזַר יַת קְיָמָא קָדָם יְיָ לִמְהַךְ בָּתַר פּוּלְחָנָא דַייָ וּלְמִטַר פִּקוּדוֹהִי וְיַת סְהִידְוָתוֹהִי וְיַת קְיָמוֹהִי בְּכָל לִבָּא וּבְכָל נְפַשׁ לְקַיָמָא יַת פִּתְגָמֵי קְיָמָא הָדֵין דִכְתִיבִין עַל סִפְרָא הָדֵין וְקַבִּילוּ כָל עַמָא עֲלֵיהוֹן קְיָמָא:
על העמוד. על המקום המיוחד למלך לעמוד בה:
להקים. לקיים את דברי התורה הנתונה בברית:
ויעמוד וגו׳. רצה לומר: קבלו הברית:
ויעמוד המלך על העמוד. ידמה שבנו שם עמוד והיה בו המלך בעת קראו את התורה כמו שנזכר בפרשת הקהל: