וַיֹּ֙אמֶר֙ הַנִּ֣יחוּ ל֔וֹ אִ֖ישׁ אַל־יָנַ֣ע עַצְמוֹתָ֑יו וַֽיְמַלְּטוּ֙ עַצְמוֹתָ֔יו אֵ֚ת עַצְמ֣וֹת הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁר־בָּ֖א מִשֹּׁמְרֽוֹן׃

וַאֲמַר שְׁבוּקוּ מִנֵיהּ אֱנַשׁ לָא יָנִיד גַרְמוֹהִי וְשַׁזֵיבוּ גַרְמוֹהִי (עִם) יַת גַרְמֵי נְבִיָא שִׁקְרָא דַאֲתָא מִשֹׁמְרוֹן:

וימלטו עצמותיו. בעבור שלא יניע עצמות איש האלהים, החדיל מקחת עצמות הנביא הקבור סמוך לו, כי חשש פן יניעו בזה עצמות איש האלהים:

אשר בא משומרון. להשיב עמו את איש האלהים, כאשר נאמר שם:

ינע. מלשון תנועה: