וַיֹּ֕אמֶר מָ֚ה הַצִּיּ֣וּן הַלָּ֔ז אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֣י רֹאֶ֑ה וַיֹּאמְר֨וּ אֵלָ֜יו אַנְשֵׁ֣י הָעִ֗יר הַקֶּ֤בֶר אִישׁ־הָֽאֱלֹהִים֙ אֲשֶׁר־בָּ֣א מִֽיהוּדָ֔ה וַיִּקְרָ֗א אֶת־הַדְּבָרִ֤ים הָאֵ֙לֶּה֙ אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֔יתָ עַ֖ל הַמִּזְבַּ֥ח בֵּֽית־אֵֽל׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
מַה הַצִּיּוּן הַלָּז. רָאָה קֶבֶר, מִצִּדּוֹ אֶחָד עָלָה קִמְּשׁוֹנִים וַחֲרוּלִים, וְצִדּוֹ אֶחָד הֲדַסִּים וּבְשָׂמִים, וְתָמַהּ עָלָיו וְאָמַר מַה זֶּה. וְהֵשִׁיבוּ:
הַקֶּבֶר אִישׁ הָאֱלֹהִים. וּנְבִיא הַשֶּׁקֶר שֶׁצִּוָּה לְבָנָיו שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ אֶצְלוֹ.
וַאֲמַר מָה צִיוֹנָא הָדֵין דִי אֲנָא חֲזֵי וַאֲמַרוּ לֵיהּ אֱנָשֵׁי קַרְתָּא קִבְרָא דִנְבִיָא דַייָ דַאֲתָא מִשִׁבְטָא דִיהוּדָה וְאִתְנַבֵּי יַת פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין דַעֲבַדְתָּא עַל אֱגוֹרַיָא בְּבֵית אֵל:
מה הציון. ראה ציון על קבר משונה בגדלו, ושאל עליו של מי הוא:
הקבר. זה הקבר, הוא של איש האלהים וכו׳:
הציון. הוא סימן מצבת מת, וכן (יחזקאל לט טו): ובנה אצלו ציון:
הלז. הזה:
מה הציון הלז. הנה בנו בנין על קבר איש האלהי' להכירו והבנין ההוא נקרא ציון ושאל יאשיהו מה הציון הלז:
