מְלָכִים ב׳ כ״ג · י״ט

אֲשֶׁר בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן. שֶׁהָיָה יֹאשִׁיָּהוּ מֶלֶךְ עַל כָּל יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁחָזְרוּ מֵעֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים עַל יְדֵי יִרְמְיָהוּ.

וְאַף יַת כָּל בָּתֵּי בָּמָתָא דִי בְּקִירְוֵי שֹׁמְרוֹן דִי עֲבָדוּ מַלְכֵי יִשְׂרָאֵל לְאַרְגָזָא פַּלֵי יֹאשִׁיָהוּ וַעֲבַד לְהוֹן כְּכָל עֲבִידָא דַעֲבַד בְבֵית אֵל:

(יט-כ) וגם את כל בתי הבמות וכו' ויזבח את כל כהני הבמות, כי בנבואת איש האלהים שם נאמר וזבח עליך את כהני הבמות המקטירים עליך ועצמות אדם ישרפו עליך, ולא היה כן שיזבח כהני הבמות על מזבח שבבית אל, אמנם אחר שבית אל היה חרב בעת ההיא ולא היו כהנים מקטירים עליו, בהכרח היה פי' דבריו שיזבח כהני הבמות שימצאו ביתר ערי ישראל שכולם מתיחסים למזבח של בית אל שהיה השורש לכולם, והנעשה עליהם הוא כאילו נעשה עליו ולכן אמר שם כי היה יהיה הדבר אשר קרא בדבר ה' על המזבח אשר בבית אל ועל כל בתי הבמות אשר בערי שומרון, והנביא לא נבא רק על מזבח שבבית אל ושומרון לא נבנתה עוד בעת ההיא, וע"כ שמע מן הנביא פי' דבריו שמה שאמר שיזבח כהני הבמות יהיה ביתר ערי שומרון כי בית אל היתה חרבה, ולכן כששמע יאשיה מדברי הנביא הלך ליתר ערי שומרון ושם זבח את כהני הבמות: