מְלָכִים ב׳ כ״ג · י״א

אֶת הַסּוּסִים. אוֹתָם הַמִּשְׁתַּחֲוִים לַחַמָּה, הָיוּ לָהֶם סוּסִים מוּכָנִים לָצֵאת לִקְרַאת הַחַמָּה בַּבֹּקֶר.

נְתַן מֶלֶךְ. כָּךְ שְׁמוֹ.

אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים. לֹא יָדַעְתִּי מָה הֵם.

וּבַטֵל יַת סוּסְוָתָא דִיהָבוּ מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה לְשִׁמְשָׁא מִמַעֲלָנָא דְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ לְלִשְׁכַּת נְתַן מֶלֶךְ גַוְזָאָה דִבְפַרְוָרַיָא וְיַת רְתִיכֵי שִׁמְשָׁא אוֹקִיד בְּנוּרָא:

לשמש. כי מלכי יהודה היו מיחדים סוסים לעבודת השמש, לרכוב בהם לקראתו בבוקר, ממקום שבאים בה לבית ה׳ אל לשכת וכו׳:

מרכבות השמש. אשר משכו בם הסוסים ההם:

וישבת. ענין בטול:

נתן מלך. כך שמו:

בפרורים. ירעשו מגרשות (יחזקאל כז כח) תרגום ירושלמי: פרוריא, ובדברי רבותינו ז״ל (כתובות נד א): בבל וכל פרורהא:

וישבת, הסוסים שנתנו לעבודת השמש הגם שבע"ח אינם נאסרים השבית אותם ואת המרכבות שרף, ומ"ש מבוא בית ה' שהיו הולכים בסוסים ומרכבה לקראת השמש בצאתו, והיה דרכם מן המקום שבאים לשם בית ה' עד הלשכה של הסריס שהיה שמו נתן מלך, ולשכה זו היתה במגרשי העיר במזרח, ועובדי השמש ציירו אותה בהולכת המרכבה ויצאו לקראתה מבית ה' כמ"ש אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה וכו':

וישבת את הסוסים. הנה מלכי יהודה נתנו לשמש סוסים מיוחדים שהיו רוכבים בהם ממבוא בית ה' אל לשכת מי שיצוה המלך להיות שר על המגרשים וידמה שבלשכה ההיא הי' עושים דבר מה לשמש והנה הם היו הולכים מבית ה' לפאת המזרח אל הלשכה ההיא להשתחוו' לשמש הפך מה שכוונה התורה ולזה סדרה שיהיה קדש הקדשים לפאת מערב כמו שבארנו בבאורנו לדברי התור':

ואת מרכבות השמש שרף באש. ר"ל המרכבות אשר לסוסים הנזכרים: