מְלָכִים ב׳ כ״ג · י״ב

וַיָּרָץ מִשָּׁם. וּבִעֲרָם מִשָּׁם.

וְיַת אֱגוֹרַיָא דִי עַל אִגַר עִלִית אָחָז דַעֲבָדוּ מַלְכַיָא דְבֵית יְהוּדָה וְיַת אֱגוֹרַיָא דַעֲבַד מְנַשֶׁה בְּתַרְתֵּין דָרַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ תְּרַע מַלְכָּא וְאַרְחֵיק מִתַּמָן וּרְמָא יַת עֲפַרְהוֹן לְנַחֲלָא דְקִדְרוֹן:

עלית אחז. שעל עליית אחז:

בשתי חצרות. של הכהנים ושל ישראל:

וירץ משם. הוציאם משם במרוצה ובמהירות:

נתץ. שבר וכתת:

(יב-יג) ואת המזבחות ומזבחות אלה לא בער חזקיה כי היה די לו במה שבטל עבודתם, וכן אשר בנה מנשה בחצרות בית ה' שאחר שעשה תשובה בטל עבודתם, וכן המזבחות שעשו נשי שלמה שלדעת המפרשים הקריבו אחר כך עליהם לגבוה, בפרט לדעת חכמינו זכרונם לברכה שבקש לבנות ולא בנה, שע"כ אא"ל שלא בנה כלל, דהא כאן מבואר שהיה, רק שאחר כך הקריבו עליהם לגבוה לא לע"א, בכ"ז נתצם יאשיה כיון שהיה בהם שמץ דופי:

אל נחל קדרון. מישור קדרון: