וּמִבָּנֶ֜יךָ אֲשֶׁ֨ר יֵצְא֧וּ מִמְּךָ֛ אֲשֶׁ֥ר תּוֹלִ֖יד (יקח) [יִקָּ֑חוּ] וְהָיוּ֙ סָרִיסִ֔ים בְּהֵיכַ֖ל מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל׃

וּמִבָּנֶיךָ. חֲנַנְיָה מִישָׁאֵל וַעֲזַרְיָה.

וּמִבְּנָךְ דִי יִפְקוּן מִנָךְ דְתוֹלִיד יְדַבֵּר וִיהוֹן רַבְרְבִין בְּהֵיכָלָא דְמַלְכָּא דְבָבֶל:

ומבניך. הם דניאל חנניה מישאל ועזריה:

אשר יצאו ממך אשר תוליד. כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המקרא:

סריסים. שרים וממונים:

אשר יצאו ממך אשר תוליד. זה לאות שלא היו בנים לחזקיה בעת זאת הנבואה אך אחר שלש שנים הוליד מנשה שמלך אחריו והנה אמר ובניך על זרעו ואם הוא רחוק כי כל זרע אדם יקראו בניו אפי' לאלף דור כמו שנקרא אנחנו היום בני ישראל: