רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11לֹא יִוָּתֵר דָּבָר. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לֹא הָיָה דָּבָר.
הִנֵּה֮ יָמִ֣ים בָּאִים֒ וְנִשָּׂ֣א ׀ כׇּל־אֲשֶׁ֣ר בְּבֵיתֶ֗ךָ וַאֲשֶׁ֨ר אָצְר֧וּ אֲבֹתֶ֛יךָ עַד־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה בָּבֶ֑לָה לֹא־יִוָּתֵ֥ר דָּבָ֖ר אָמַ֥ר יְהֹוָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
לֹא יִוָּתֵר דָּבָר. מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה, לֹא הָיָה דָּבָר.
הָא יוֹמַיָא אָתָן וְיִתְנְטֵיל כָּל דִי בְּבֵיתָךְ וְדִגְנָזוּ אֲבָהָתָךְ עַד יוֹמָא הָדֵין וִיתוּב לְבָבֶל לָא יִשְׁתְּאַר מִדַעַם אֲמַר יְיָ:
ונשא. יהיה נשא ונלקח:
ואשר אצרו. אשר טמנו באוצר:
לא יותר דבר. מכל אשר בביתך: