וַיֹּ֙אמֶר֙ יְה֣וֹשָׁפָ֔ט הַאֵ֨ין פֹּ֥ה נָבִ֛יא לַֽיהֹוָ֖ה ע֑וֹד וְנִדְרְשָׁ֖ה מֵאֹתֽוֹ׃

הַאֵין פֹּה נָבִיא לַה' עוֹד. מְקֻבְּלַנִי אֵין שְׁנֵי נְבִיאִים מִתְנַבְּאִים בְּלָשׁוֹן אֶחָד, וְאֵלֶּה כֻּלָּם לָשׁוֹן אֶחָד אוֹמְרִים.

וַאֲמַר יְהוֹשָׁפָט הֲלֵית כָּא נְבִיָא קֳדָם יְיָ עוֹד וְנִתְבַּע מִנֵיהּ:

האין פה נביא לה׳ עוד. רצה לומר: וכי כולם הרגם איזבל, ולא נשאר עוד נביא לה׳ ואמרו רבותינו ז״ל (סנהדרין פט א): שהשכיל יהושפט לדעת אשר לא נביאי ה׳ המה, על כי כולם אמרו בסגנון אחד, ואין כן דרך נביאי ה׳:

האין פה נביא לה' עוד ר"ל אחר שכל אלה אינם נביאי ה' וכי לא נשאר עוד נביא אחד לה', וכבר אמרו חז"ל שהרגיש בם שהם נביאי שקר מפני שכולם התנבאו בסגנון אחד:

האין פה נביא לה' עוד ונדרשה מאותו. ראוי שלא יעלם ממנו שיהושפט כבר הרגיש כי אלו הארבע מאות נביאי' לא היו נביאי ה' שאם היה חושב היותם נביאי ה' היה ראוי שיבטח על דברי אח' מהם ואם לא היה בוטח בהם עם היות' ארבע מאות הנה לא היה ראוי שיבטח בהם אם יהיה עמהם עוד אחד, ולזה ידמה שחקר אם יש נביא לה' עוד כדי שישמע דברי נביא ה' על זה והנה מלת עוד שבה אל אמרו האין פה נביא לא אל אמרו האין פה נביא לה':