מְלָכִים א׳ כ״ב · ו׳

וּכְנַשׁ מַלְכָּא דְיִשְׂרָאֵל יַת נְבִיֵי שִׁקְרָא כְּאַרְבַּע מֵאָה גַבְרָא וַאֲמַר לְהוֹן הַאֵיזִיל בְּרָמוֹת גִלְעָד לְאַגָחָא קְרָבָא אִם אִתְמְנַע וַאֲמַרוּ סַק וְיִמְסַר יְיָ בְּיַד מַלְכָּא:

הנביאים. נביאי הבעל:

ויתן ה׳. בפני יהושפט אמרו בשם ה׳, שיחשוב שהמה נביאי ה׳:

(ו-יב) השאלות: למה בתחלה לא נבאו בכה אמר ה' עד אח"כ, ולמה חזרו אח"כ את נבואתם שנית, ולמה תלה אמרו ויתן אדני (בשם אדני) ואח"כ אמרו ויתן הוי"ה:

כארבע מאות איש, נביאי האשרה היו (י"ח י"ט) שלא נהרגו ע"י אליהו (שם מ') ויתן אדני כ"מ שמזכיר בספר זה דבר ה', מזכיר שם הוי"ה, וכל שמות זולתו היו מכוונים בהם אז לכחות אחרים, וכן בד"ה כתוב ויתן אלהים ביד המלך שכוונו על אלהים וכחות אחרים, ולכן לא אמרו עתה עלה רמות גלעד כי הנבואה הבאה ע"י הקסם לא תראה הכל בביאור ולא ראו לאיזה מקום ילך: