מְלָכִים א׳ כ״ב · כ׳

וַאֲמַר יְיָ מַן יַטְעֵי יַת אַחְאָב וְיִסַק וְיִפּוֹק בְּרָמוֹת גִלְעָד וַאֲמַר דֵין בִּכְדֵין וְדֵין אֲמַר בִּכְדֵין:

מי יפתה. על כי נגמר הדין לחובה, אמר מי יפתנו לעלות למלחמה, לקבל שם העונש [וכל הדברים האלה נאמרו במשל, להסביר את האוזן, כדרך מנהגי בני אדם]:

ויאמר זה בכה. מי מהם אמר באופן זה ומי באופן אחר:

וה' אמר מי יפתה את אחאב, ר"ל אחר שחטאיו רבים, איזה חטא יהיה מלאך העונש להפילו, באופן שסבת מפלתו יהיה החטא ההוא, ויען שהחוטא הורס הנהגת ה' שהם צבאו שאל מי מצבאיו ידיחנו, וכ"א אמר זה בכה וזה בכה, כי בחטאיו נגע אל צבא קדש ואל כל סדרי ההנהגה עד שכולם מוכנים עליו ליום רעה: