מְלָכִים א׳ כ״ב · י״ט

מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ. וְכִי יֵשׁ שְׂמֹאל לְמַעְלָה, וַהֲלֹא נֶאֱמַר: יְמִין ה' רוֹמֵמָה יְמִין ה' עוֹשָׂה חָיִל: יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב, אֶלָּא אֵלּוּ מַיְמִינִים וְאֵלּוּ מַשְׂמְאִילִים, מַיְמִינִים מְלַמְּדִים זְכוּת, מַשְׂמְאִילִים מְלַמְּדִים חוֹבָה.

וַאֲמַר בְּכֵן קַבֵּיל פִּתְגָמָא דַייָ חֲזֵיתִי יַת יְקָרָא דַייָ שְׁרֵי עַל כּוּרְסֵיהּ וְכָל חֵילֵי שְׁמַיָא קַיְמִין קֳדָמוֹהִי מִימִינֵיהּ וּמִסְמָלֵיהּ:

לכן. רצה לומר: הואיל וחשדתני בזה, אפרש לך מוצא הדבר, ותשכיל לדעת שהאמת אתי:

מימינו ומשמאלו. אמרו רבותינו ז״ל (מדרש תנחומא שמות יח): מימינו רמז להמלמדים זכות, ומשמאלו רמז להמלמדים חובה:

עליו. סמוך לו:

לכן, באור מראה זו ע"פ פשוטה, שספר במשל כי בצאת הגזרה העליונה מאת ה' שיפול אחאב ברמות גלעד, וצבא השמים שלוחי ההשגחה המוכנים למלאות גזרת ה', עמדו סביב ה' למלאת גזרתו, וע"י הרוח ר"ל רצון של אחאב ורוחו לצאת למלחמה נבאו נביאי השקר כרצונו כי יעלה ויצלח וזה היה סבת מפלתו, וע"פ הצורה, הנה העוון הוא עצמו היורד ומשטין והוא המעניש את החוטא ביד חטאו, ואחאב שעשה תועבות גדולות, ראה הנביא כי ה' יושב על כסא דין לשפטו, וכל צבא השמים עומדים עליו, כי יש צבא העומדים לימינו שהם מלאכי ההנהגה הנסיית המיוחסת לימין, וצבא אשר לשמאלו הם צבא ההנהגה הטבעיית המיוחסת אל השמאל:

ראיתי את ה' יושב על כסאו. אמר זה על צד המשל והמכוון ממנו כלו הוא שהש"י שם השפע השופע על הקוסמים כלי להפיל אחאב ברמות גלעד כי בקסם מן החסרון מה שכבר בארנו בשני מספר מלחמות ה' ולפי שהקסם יבא מהשפע השופע מאת צבא השמים כמו שבארנו שם אמר שכל צבא השמים עומדים אצלו ולפי שקצת מה שישפע מהם הוא מכוון בעצמו וקצתו אינו מכוון אם לא מצד ההכרח והוא מה שישפע מהם מהרעות אמר שצבא השמי' היו עומדים אצלו מימינו ושמאלו וזה כי מה שישפע מהם מכוון בעצמו הוא מימין השם ית' והשאר הוא משמאלו והנה מה שחסר מהם בקסם ההוא הוא מיתת אחאב אשר היתה מכוונת מהש"י כמו שייעד במה שקדם להיות נפשו תחת נפש בן הדד: